ר' עקיבא והמלחמה
שיא
וכן הדבר כי הרומיים חשבו זה לתחילת המרידה, ואחר זה באמת יצא הדבר שזה הי׳ ראשית מדון ותחלת ההתקוממות.
אבל ראשית הדבר בא מעצמו להגן על נפשם מחמת מלאכי מות, ולהסתתר מאויב ומתנקם אשר ארב לנפשם.
ואלו לא הוסיפו בני עולה לענותם, ואלו הניחו את ידם מהם, אז הי׳ הכל שב כמו שהי׳.
אבל הרומיים הוסיפו לספור צעדיהם גם שם, ולא הניחום לא לשמור את השבת ולא למול את בניהם, ולא לעשות את דבר עמם.
ובכל פעם אשר עמדו בני ישראל על נפשם ונפש עולליהם נתנו אותם למורדים במלכות ומתקוממים נגד חוקי הממשלה.
ועל כן הנה לאט לאט התלקחה האש ותאחז בארבע פנות.
אז נמצא לבני ישראל גם איש גבור מלחמה, ויאסוף אליו את מרי הנפש ותהי למלחמה גלויה.
ובהלכו מחיל אל חיל וידו בעורף הרומיים באו אליו גדודים גדודים מבני ישראל הלחום מלחמת האומה בגבורים, ועמהם הכה צריו אחור וילכוד גם את ירושלים ויך גם את חיל סוריא ובכל אשר פנה השכיל ויעש לו מלוכה בירושלים עד כי הרעיש תבל ומלואה, וכל ממלכת רומא בכל מדינות ממשלתם התרגשו מאד, ורומא חגרה ממסגרותיה.
ובימים ההם טעה ר׳ עקיבא לחשוב כי יד ד׳ תעשה פלא, וכי נראו עקבי משיח.
אחרי אשר הצליח לבן כוזיבא להרעיש את הגוים, ולדכא את הרומיים בארץ ישראל תחת רגליו, וללכוד את ירושלים ולמלוך בה.
והן דברי הירושלמי תענית פרק ד׳ הלכה ה׳ "תני ר׳ שמעון בן יוחאי עקיבא רבי הי׳ דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב ר׳ עקיבא כד הוה חמי בר כוזיבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא אמר ליה ר׳ יוחנן בן תורתא עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא".
כי ע״י הרעש הגדול בכל העולם כלו אשר עשו נצחונותיו של בן כוזיבא על הרומיים, וכדברי דיא קאסיוס 69, 12 שם ״וכי גם רבים מהעמים התחברו אליהם (אל בני ישראל) בתקותם להביא טובה לעצמם, עד כי כמעט כל מדינות ארצות הרומיים באו לידי התרגשות״.
חשב ר׳ עקיבא שנתקיימו דברי הכתוב חגי ב׳ ״עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ" וכמו שהם דברי הגמ׳ סנהדרין צ"ז ״ולא כר׳ עקיבא שהי׳ דורש עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ״.
ורק זה לבד הי׳ טעותו של ר׳ עקיבא בימי נצחונותיו של בן כוזיבא ובימי מלכו בירושלים.
אבל מיד כאשר ראה ר׳ עקיבא כי נשבו ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל ונהרגו, הבין כי אין ד׳ בקרבם והיא לא תצלח, כי ידעו חכמי ישראל אשר בדרכי בני אדם ותחבולותיהם אי אפשר לנצח את רומי פטיש כל הארץ,
ובפרט בארץ ישראל היושבת בטבור הארץ וכל חפצים לא ישוו לה בעיני הרומיים בהיותה נדרש להם לכל המקומות מסביב.
