ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה
שי
כי אם מכונות כאלה שיהי׳ אפשר לשום בהם מצור על אלה אשר נתבצרו בנקרת צורים ואצל הרים ועל פי פקודת אדריאנוס זאת מהר אפאללאדארוס וישלח הצעות הדרושות עם ביאורים לבאר זה, וישלח כל זה באופנים שונים למען אשר יהי׳ אפשר להשתמש בהם בכל המקומות השונים כי אפאללאדארוס עצמו לא ראה את המקומות ההם״.
ובדרכו של יוליוס סעווערוס ביחוד אשר יאמר עליו דיא קאסיוס ״וישתדל להכרית מהם אוכל״ השמיד את העשירים בעם אשר הספיקו מים ומזון לאחיהם הלוחמים, והן הדברים שם:
״מכאן ועד י"ב חדש פסקו בולאות שביהודה שנאמר חרדו שאננות רגזה בוטחות שאננות אלו בולאות שביהודה בוטחות אלו קרקסאות ואין בוטחות אלא שהיו העם בטוחים בו (בהם)״.
ואז אחר זה הותחלו ימי ביתר עצמה כי בן כוזיבא הוכרח להסיע את כל חילו אל עיר ביתר ולהשגב שם.
והרומיים נלחמו עמו גם שם מלחמה אחר מלחמה עד כי שמו עליה מצור מסביב, ולבסוף נפלה גם היא בידם.
וזה הוא יחד דבר ״מלחמת בן כוזיבא שלש שנים ומחצה״,
באופן כי תחת אשר חשבו עד היום בטעות כי כל הצלחת בן כוזיבא הי׳ בביתר,
הנה הדבר מבואר שכל זה טעות פשוט וימי ביתר הנם כבר ימי הירידה.
ועלינו לתקן עוד ט"ס פשוט אשר נפל שם במס׳ שמחות אשר גם הוא ישוב ויזריח אור על הדבר, כי בראש הדברים נאמר שם:
״וכשבאו ר׳ שמעון בן גמליאל ור׳ ישמעאל גזרו עליהם שיהרגו והי׳ ר׳ ישמעאל בוכה וכו'״.
והלשון הזה ״וכשבאו״ אין מובן כלל, ולהיכן באו ומאיזה מקום באו.
והדבר פשוט שתחת ״וכשבאו״ צריך להיות ״וכשנשבאו״ ונשמטו ״השי"ן והנו"ן״ ונשאר לפנינו רק ״וכשבאו״ אשר אין לו הבנה כל עיקר.
והגר"א ז"ל כפי הנראה אך מפני זה שנה את כל הגירסא וגרס ״וכשגזרו על רשב"ג ור׳ ישמעאל שיהרגו",
אבל זה הוא שינוי הנוסח לגמרי.
והננו רואים כי באבות דר׳ נתן פרק ל"ח הגירסא ״וכשתפשו את רשב"ג ואת ר׳ ישמעאל וכו'״.
והלשון הזה ״וכשתפשו" הוא כמו ״וכשנשבאו״ רק מפני שלא ידעו שהכונה שנשבאו גרסו שם ״וכשתפשו את רשב"ג ור׳ ישמעאל ליהרג״.
אבל כמו שהוא במס׳ שמחות ״וכשנשבאו וכו׳ גזרו עליהם שיהרגו״ כן צריך להיות.
וכן הביא שם בעל נחלת יעקב מדברי הרמב"ן ז"ל בתורת האדם שער הגמול ״כשנאחזו וכו׳ גזרו בהן שיהרגו" והוא ממש כהגירסא שלפנינו רק שתחת ״וכשנשבאו" נאמר שם ״וכשנאחזו" והכל אחת והכונה אחת.
אבל כל מעיין יראה כי ״וכשנאחזו״ הוא סגנון כלתי רגיל, והגירסא הנכונה והברורה היא ״כשנשבאו״.
