608
ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה
"בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן ר׳ יהודה ר׳ נחמי׳ ר׳ מאיר ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳ שלחו אצל זקני הגליל ואמרו כל מי שהוא למד יבוא וילמד וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד וכו'.״
ועל כן הנה באמת לא היו ר׳ שמעון וחביריו באותו מעמד, ונחלקו אחר זה איך עשו זקני הגליל השרידים אשר נשארו בימים ההם.
ועל כן באמת אין כאן הלשון הגמור של מחלוקת ולא בא בהברייתא ״ר׳ שמעון אומר מעברין אמר ר׳ שמעון מעשה בר׳ עקיבא וכו'״ ובא רק זאת:
״תנו רבנן וכו׳ ולא שלש שנים זו אחר זו אמר ר׳ שמעון מעשה בר׳ עקיבא שהי׳ חבוש וכו׳ אמרו לו משם ראי׳ בית דין ישבו וכו׳.״
וזה לפי שכל מחלוקתם באה רק מזה איך היתה מעשה זו אחרי ימי ביתר וכמבואר.
ומבואר כי גם לר׳ שמעון וגם לחכמים זה ודאי כי מיד אחר ביתר עברו שלש שנים רצופות זו אחר זו.
והיינו כי ביתר נלכדה בתשעה באב והשנה שאחרי זה היתה הראשונה להעיבורים האלה.
וענין הדבר מה שלא יכלו לעבר כל ימי המלחמה זה הוא, כי בהלכות קידוש החדש פרק ד׳ הלכה ט"ז כתב הרמב״ם:
״יראה לי שזה שאמרו חכמים אין מעברין בשנת רעבון ובשביעית שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהן, אבל אם היתה השנה ראוי׳ להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן מעברין לעולם בכל זמן.״
וכבר השיג שם עליו רבינו מאיר הלוי וכתב:
״הא מלתא ליתא דבהדיא גרסינן תנא ר׳ מאיר אומר ואיש בא מבעל שלישה וכו׳ אמור מעתה ראויה היתה אותה שנה שתתעבר ומפני מה לא עברוה וכו׳ והא התם דהויא חזיא לעיבורא מפני האביב ופירות האילן כדמפרש בברייתא ולא עברוה מפני שאין מעברין בשני רעבון."
ובודאי שפשטן של דברי הגמ' הם כדברי הרמ"ה ז"ל.
ואם בשני רעבון אין מעברין, אף כי בימי מלחמה גדולה ונוראה כזו אשר גם בהימים אשר היתה יד ישראל על העליונה הי׳ כל עמל האויב להכרית מהם אוכל.
והמלחמה לא פסקה בכל הימים הרבים האלה, וכל שולפי חרב מבני ישראל עזבו אז את אתם ואת מחרשתם וכל מלאכתם בבית ובשדה ויצאו לשדה מלחמה.
וגם המעט הנזרע השתדל האויב לכלותו ולהשחיתו והי׳ אם זרע ישראל בא מדין ומואב וכל השכנים הרעים אגפי הרומיים לאבד לשרוף ולכלות.
ומינטער בספרו עמוד 68יאמר:
"יוליוס סעווערוס התגרה בגדודים בודדים וישתדל להכרית כל הבאת אוכל על ידי אשר לקח לידו את כל חופי הים וכל מעבר הדרכים, כי זה ודאי אשר ארץ יהודה אשר נתרוקנה מאנשיה לא יכלה בשום אופן להחיות שתי מחנות הלוחמים."
ועל כן הי׳ כל ימי המלחמה סכנה גדולה לעבר השנים הרבה והרבה יותר מבשני רעבון.
