604
ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה
ואז אחרי תום כל הדור ההוא הי' באמת ר' עקיבא ראש כל הדור ״ולא הניח כמותו בארץ ישראל״.
וכאשר גזר אדריאנוס אז על השבת ועל המילה, ועל טהרת הנשים, ולבלי יקראו קריאת שמע בצבור, ובנה את ירושלים לבני הנכר ובמקום המקדש היכל ליופיטער, וכל זה בכונה גלויה להעביר את בני ישראל מתורתם, וכי יתבוללו בעמים, הלא מובן מעצמו כי לא יכלו אז לעבר השנה בארץ ישראל, ואז עבר ר' עקיבא בחוץ לארץ ועל אותה העת הוא שבאו דבריהם:
״אמר להם והלא עקיבא בן יוסף הי׳ מעבר שנים וקובע חדשים בחוץ לארץ אמרו לו הנח ר׳ עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל.״
ומבואר כי בשעת גזירותיו הראשונות של אדריאנוס שהיו סמוך ממש לפני ראשית ימי המרידה כמו שהם גם דברי דיא קאסיוס: ״כאשר החליט אדריאנוס לבנות במקום העיר ההרוסה ירושלים וכו׳ יצא מזה מלחמה גדולה ארוכה״, בעת ההיא עיבר ר׳ עקיבא את השנה בחוץ לארץ, ואם כן הנה סמוך לפני ראשית המרידה נתעברה השנה.
אבל הנה בכל זה מבואר בברייתא בגמ׳ סנהדרין ד׳ י״ב כי בזמן קצר אחרי ביתר הי׳ ר׳ עקיבא מוכרח לעבר שלש שנים רצופות זו אחר זו.
והיינו מפני שנמשכו שנים רבות כאלה שלא נתעברה השנה, כי בימי המלחמות גם בהיותם ברשות עצמן לא היו רשאים לעבר וכמו שיבואר.
והוא כמו שכבר נתבאר שמראשית ימי המרידה עד סוף המלחמה הי׳ שם משך זמן של ערך תשע שנים והם מן שנת נ״ג אחר החרבן עד ערך שנת ס"ב.
ולשון הברייתא שם:
״תנו רבנן אין מעברין את השנה לא משנה לחברתה ולא שלש שנים
זו אחר זו אמר ר׳ שמעון מעשה בר׳ עקיבא ,שהי׳ הבוש בבית האסורים ועיבר
שלש שנים זו אחר זו אמרו לו משם ראי׳, בית דין ישבו וקבעו אחת
אחת בזמנה.״
ורש״י ז"ל כתב שם בלשון ראשון ״משנה להכרתה אם שנה הבאה צריבה לעבר■ אין מעבדין שנה זו מפני צורכי שנה הבאה אלא הצריכה תתעבר ,ולא שלש שנים זו אה -זו שאם בן משתנות השנים מתיקונם ובא לו ניסן השלישי באמצע הקיין ,בית דין ישבו וקבעו בל אחת ואחת בזמנה ולא עיברו שלש שנים רצופות ולא זו אהד זי היו אלא מפני שר׳ עקיבא הבם בדול הי׳ ובקי בעיבור השנה והוא עומד ליהרנ באו בית דין וישבו עמו ועייינו בעיבור ג׳ שנים ולא עברו שילש רצופות אלא כל אהת בזמנה״. וכבר דחו התום׳ פירוש זה וכתבו ״ולא שלש שנים זו אחר זו פי׳ רצופות שלא יבוא ניסן ופסח באמצע הקיץ בדפי׳ בקונטידס וקצת קשה דמאי איריא שלש אפי׳ שתים נמי ,ויעוד דקאמר ר׳ שימעון מעשה .בר׳ עקיבא שעיבר שלשי י שנים רצופות ורבנן מהדרו ליה בית דין ישבו וקבעו כל אהת בזמנה פי׳ ולא רצופות היו ואין הלשיון משמיע כן ונראה כלשון אהר שיפירשי בקונטירס דאין מעברין .נ׳ שנים היינו שאין קובעין בפעם אהת י להיות שלש שנים מעוברות כל אהת , בזמנה".
