ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה
שב
הנה לעומת זה בעצם ימי המלחמות הגדולות מפורש בדברי דיא קאסיוס
שם 69, 14 כי הי׳ שם גם אדריאנוס עצמו אצל המלחמה ויאמר שם:
״אבל גם הרומיים אבדו הרבה מאד בתוך ימי המלחמה, ואשר על כן במכתבי ההודעה אל הסענאט מכל מהלך הדברים לא השתמש אדריאנוס בהנוסח הרגיל אצל כל ראשי הצבאות לאמר בראש המכתב ״אם אתם ובניכם הנם בשלום הנני שמח על זה, אני והצבא הנם שלמים וטובים״.
והדבר הזה הי׳ יכול להיות רק כאשר באו הרומיים לארץ יהודה בראש חילם הגדול, וראשי שרי החיל ויוליוס סעווערוס עמהם.
ובידענו כי זה ודאי אשר בחדש מאיי שנת 134 כבר הי׳ אדריאנוס ברומא, ונסע מארץ יהודה לכל הפחות בסוף שנת 133 (כמבואר),
ובידענו יחד עם זה מדברי הברייתות והגמ׳ כי ימי השלוה עד תחלת המרידה ארכו רק שתים וחמשים שנה,
ובראותנו כזאת ממש גם אצל אייזעביוס גם בהכראניק וגם בהקירכעננעשיכטע אשר יחשוב שם את ימי הבישאפע היהודים אשר היו רק עד ימי ראשית המרידה, עד אחרי שנת 7לממשלת אדריאנוס,
ויצא לנו מתוך כל זח בבירור גמור שכל דברי המקורים כולם אחת הם בעיקר הדבר.
כי ראשית המרידה הותחלה בתוך שנת נ"ג לחרבן הבית ,והיינו ערך 123, ונמשכה עד ערך שנת 133.
והיינו שנמשכה בכל חליפות מעמדיה מראשית צמיחתה עד סוף נפילת ביתר זמן משך של ערך תשע שנים.
והדבר הזה יוצא לנו גם מתיך דברים ברורים בברייתא בגמ'.
פרק ל״ד.
במקומות שונות בגמ׳ הוזכר דבר עיבורי השנים בימים ההם, וכל זה יבואר לפנינו אחרי ימי ביתר.
אבל שני מקומות מהם נוגעים לכל דברינו במקום הזה,
כי בגמ׳ ברכות ד׳ ס"ג בעובדא דחנינא בן אחי ר׳ יהושע אשר עשה העיבורים נם בשלפי השמד בבבל נאמר:
"אמרו לו מפני שאתה מעבר שנים וקובע חדשים בחוץ לארץ אמר להם והלא עקיבא בן יוסף הי׳ מעבר שנים וקובע חדשים בחוץ לארץ אמרו לו הנח ר׳ עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל.״
וכבר נתבאר לנו בח"ב מעמוד 190 ואילך שאין זה ענין למה שהוזכר במשנה יבמות קכ"ב ״אמר ר׳ עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה״,
ששם מבואר שהי׳ זה עוד בזמן כל רבותיו של ר׳ עקיבא, בחיי רבן גמליאל ור' אליעזר ור׳ יהושע, ולא בזמן ״שלא הניח כמותו בארץ ישראל״.
אבל הי׳ זה לפני ימי המלחמה בזמן גזירותיו הראשונות של אדריאנוס, אשר גם ר׳ יהושע רבו של ר׳ עקיבא אשר חי עוד בראש ימי אדריאנוס הטובים (עי׳ לעיל צד 442) גם הוא נפטר כבר.
