602
ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה
היא התקופה אשר כבשו אח ירושלים ואשר חקקו שם מטבעות לחרות ישראל.
היא התקופה משתי שנים ומחצה אשר מלך בן כוזיבא, ואשר על הזמן הזה קודם בוא יוליוס סעווערוס בראש חילו יאמר דיא קאסיוס:
״כל מדינות ארצות הרומיים באו לידי התרגשות.״
וכל היודע את דרכי הידיעות בימים ההם אשר הלכו לאטם מאד יוכל להבין כמה עת הי׳ נדרש לזה עד כי ההצלחה הגדולה של בני ישראל התפשטה בין כל עמי ממשלת רומא.
ולא לבד שנתפשטה שם, כי אם שגם נודעה לפרטיה עד שהכתה שם גלים גדולים כאלה עד שכל מדינות ממלכת רומי בא לידי התרגשות.
וכל היודע את כובד הסעת צבא גדול ורב אז ממדינות רחוקות יוכל להבין כמה עת הי׳ דרוש אז למסע המחנות ממדינות רחוקות, וכמה זמן הי׳ נדרש לדבריו אחרי זה אשר יאמר: ״אז שלח אדריאנוס לשדה המלחמה את שרי הצבאות היותר מהוללים (בראש חילם) ויקרא גם ליוליוס סעווערוס מבריטאנניען״.
ורק צחוק הוא לראות באיזה קולמוס נכתבו דברי ימי ישראל עד שהחליטו כולם כי ראשית המרידה הותחלה בשנת 132ועל סוף שנת 133יאמר שירער כי עזב אדריאנוס את המערכה ״כאשר ראה כי הנצחון הוא כבר בטוח ולא חכה עד כי נגמר הדבר לגמרי״.
וכבר נתבאר כי בבוא כל החיל ויוליוס סעווערוס בראשם מצאו הסכנה גדולה כל כך עד כי לא ערבו עוד בנפשם להלחם עם ישראל.
ואין ספק כי המחצה הראשונה הזאת ארכה לכל הפחות משלש עד ארבע שנים שהרי מלכות בן כוזיבא לבד ארכה שתי שנים ומחצה,
ואחרי שזה ודאי שגם ימי התקופה האחרונה היינו ימי המצור בביתר לבד ארכו איזה שנים, כי לבד מהמפורש על זה בבבלי וירושלמי הנה נאמר כן גם אצל אייזעביוס אשר יאמר גם הוא כי בשנת השמנה עשרה לאדריאנוס בערה המלחמה בביתר במאד, והוא עצמו יאמר בהכראניק כי המלחמה נגמרה רק בשנת 19לאדריאנוס.
ועל כן גם מבלי אשר נכנס בזה לצמצם את כל משך זמן כל אחת מארבע התקופות השונות מהמלחמה הגדולה והנוראה הזאת,
אבל אחרי שזה ודאי כי ארכה הרבה יותר משלש שנים, וגם הרבה יותר מחמש שנים,
אם כן נתבטלו כל דברי החוקרים אשר הגבילו זמן המלחמה לאמר כי תחילתה הי׳ בשנת 132וסופה בתוך שנת 135.
וכשנצרף לזה עוד את אשר ידענו בבירור כי אדריאנוס הי׳ שם בתוך ימי המלחמה הגדולה ואחרי ביתר,
ואף שיאמר דיא קאסיוס על ימי התקופה הראשונה שהיהודים שקטו במכונם כל זמן אשר אדריאנוס הי׳ במצרים ואחר זה בפעם השניה בסוריען וכו׳ אבל כאשר התרחק משם התחילו להתקומם וכו׳,
ומבואר כי ראשית ימי ההתקוממות נופלים בהימים אשר כבר התרחק אדריאנוס לא לבד מארץ יהודה כי אם גם מהארצות הקרובות אליה כסוריען ומצרים.
