עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/158

הדף הזה לא עבר הגהה

‫דבר המלחמה

רצד

שהרי המאורעות עצמם ידועים וכל מה שנרצה ללמוד משם הוא רק צמצום הזמן.

וכל הדברים האלה נשתבשו מפני שרבותינו הראשונים לא נתנו לב לזה עד שרש״י ז״ל כתב בסוטה מ"ט על דברי המשנה ״בפולמוס של אספסיינוס גזרו וכו׳ בפולמוס של טיטוס גזרו וכו׳ וכתב רש"י על זה:

״בפולמוס חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים, בפולמוס של טיטוס שהביא הורקנוס אאריסטובלוס אחיו ובין זה לזה היו חמשים ושתים שנה כדאמר בסדר עולם וכו'."

ומבואר לנו כי גם לפי גירסת רש"י ז"ל בסדר עולם הי׳ נאמר שם "טיטוס" ולא "קיטוס".

וכן הביאו זה התוס׳ בבא קמא ד׳ פיב דיה ואסור לאדם ובו׳ וכתבו ש ם‪:‬‬ ‫״ואית הלא בפולמוס של טיטוס נזרו כדאמרינן בפרק בתיא דסוטה וטיטום הי׳‬ ‫בשעת הרבן כדאמרינן בהנזקין ד׳ נ׳ו ומלכות בית השמונאי קדמו טובא ובו׳״‪.‬‬ ‫והננו רואים שזה ודאי שגירסתם במשנה סוטה הי׳ ‪,‬טיטוסי ולא ‪,‬קיטום‪/‬‬ ‫ועל זה הוא שיאמר רשיי זיל שעליו אמור בסדר עולם ״המשים ושתים שנה*‪.‬‬ ‫ואם במקום הזה העתיק רשיי כן הנה בסנהדרין ציז בא בדברי רשיי גירסא‬ ‫אהדת לגמרי ובילקוט דניאל )רמז תתקסיו( הנירסא לפנינו משונה לנמרי‪.‬‬ ‫ומכל זה מבואר כי מזה אי אפשר כלל לדון דבר‪ ,‬ונתת תורת כל אהד בידו‪.‬‬ ‫אבל עשירים הם דברי ימי ישראל‪ ,‬וגם במקום שהנם עניים במקומם‪ ,‬נוכל‬ ‫על ידי העיון והחקירה לבררם מהענינים הרבים אשר ‪.‬סביבותם‪.‬‬


פרק ל.


זמן ראשית המרידה.

כל העוסקים בהחקירה הזאת עד היום נפרדו לשתי מחנות, ושניהם טעו.

אלה מזה טעו בסוף ימי המלחמה, ואלה מזה טעו בראשית ימי המלחמה, ועל כן היו כל הדברים יגעים ונשארו מכוסים בערפל גם אחרי כל אריכות דבריהם.

הראשונים אשר נחלקו בזה בשדה ישראל היו הרב שי"ר עם יאסט בכרם חמד חלק שביעי מצד ‪ 174‬עד ‪182‬.

הרב ראפאפורט יחזיק במעוזו כי הותחלה המלחמה בשנת נ״ב לחורבן הבית — תתפ״ב ליצירה — ונגמרה בשנת נ"ה לחורבן הבית — תתפ״ה לאלף הרביעי.

ויאסט לעומתו יצעוק חמס על ראפאפורט כי העיז ללכת אחרי דבר המקורים בגמ׳ ועזב דברי סופרי העמים אשר לפי דבריהם היה זה מן שנת ס״ב אחר החרבן עד ס"ה, ובעמוד ‪ 174‬שם באו דבריו ויקרא בקול על ראפאפארט ויאמר:

״ועוד הוא נשען תמיד על סופרי בני ישראל שכתבו כי נחרב ביתר בשנת חמישים וחמשה לחרבן בית המקדש ואיך האמין להם הלא ידוע לכל מתחיל לתור בדברי הימים של הרומייס כי טעו סופרינו וילכו שובב באמרם שנחרב