586
דבר המלחמה
וכל כך לא נתבררו כל דברי המלחמה הזאת וכל כך נהפכו כל הדברים אצל החוקרים האחרונים עד כי פראנקעל ואחריו ווייס ידברו כמדבר ידוע לכל אשר כל המלחמה היתה רק בהגליל, ולא נגעה בארץ יהודה, עד כי גם השמד אחר זה הי׳ רק בארץ הגליל ולבני ארץ יהודה לא חרץ כלב לשונו, וגם חכמי הדור נסו לארץ יהודה היושבת בשלות השקט.
ועל ידי זרות ותהפוכות כאלה הפכו את כל עניני דברי הימים ההם.
ואמנם כן כי על הימים ההם בא בברייתא בגמ׳ במס׳ שבת ד׳ י"ג:
״תנו רבנן מי כתב מגילת תענית אמרו וכו׳ שהיו מחבבין את הצרות אמר רבן שמעון בן גמליאל אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין.״
וכן הדבר כי רבו הצרות אז עד אשר אך זכרונות מעטים מאד נשארו בידינו.
וגם הזכרונות המעטים ההם נשתבשו עוד בימים היותר ראשונים.
כבר בנוגע ללשון הסדר עולם בזה יאמר לנו המאור עינים בפרק י"ט:
״ועם כי מצאתי הלשון הזה מחולף הנוסח מסדר עולם בדפוס לכתוב יד, וכן בילקוט ר׳ שמעון הדרשן בספר דניאל פסוק (ח׳ כ״א) והצפיר השעיר שהובא שם מאמר זה דסדר עולם תמצא דפוס תוגרמא ודפוס ויניציאה משונים זה מזה ואני הנה העתקתי הלשון הנזכר מילקוט כתוב יד בשנת ע׳ לאלף הששי אשר להאחים המפוארים בני מונטייל ברדו.״
והנה כבר אז היו בזה שינויים בין דפוס לדפוס, וזה בא על ידי השינויים בהכתבי ידות אשר מהם הדפיסו, ושינויים בין הדפוסים כולם לבין הכתיבת יד אשר ראה המאור עינים.
וכל זה בא מפני שגדולי הראשונים לא שמו לב לדברים כאלה, ומגיהים בלתי קרואים הגיהו כל אחד ע"פ דרכו מאת אשר הבינו מתוך ספרי הרומיים והידועים.
והנוסח אשר בחר המאור עינים הוא ממה שמצא בהכתיבת יד ההוא:
״מפולמוס של אסוירוס עד פולמוס רומיים של אספסיינוס שמנים שנה מפולמוס של אספסיינוס עד פולמוס של קיטוס נ״ב שנה מפולמוס של קיטוס עד מלכות בן כוזיבא י"ו שנה ומלכות בן כוזיבא ג׳ שנים ומחצה.״
ואין ספק שגם זה אינו הנוסח הראשון כי אם נוסח מוגה.
והלשון ״מפולמוס של אסוירוס עד פולמוס רומיים של אספסיינוס״ הוא כאלו ״פולמוס של אסוירוס״ לא הי׳ של הרומיים, והדבר ידוע כי זה ודאי אשר שמנים שנה לפני החרבן כבר משלו הרומיים בארץ ישראל.
ובכלל הנה שמנים שנה לפני החרבן הי׳ עדין בימי ממשלת הורדוס, ואז לא הי׳ כל פולמוס ביהודה.
וכן בא אחר זה ״מפולמוס של אספסיינוס עד פולמוס של קיטוס נ״ב שנה".
והדבר ידוע כי דבר קיטוס הי׳ עוד בימי טיראיאן בסוף ימיו דהיינו ערך מ״ה שנה אחר החרבן.
ואם נאמר כי השנים "שמנים" ואחר זה "נ״ב״ בלתי מדייקים(עה) בשנים רבות כאלה, אם כן נפל פיתא בבירא.
הערה (עה): ואלו הי׳ נאמר חמשים הי׳ אפשר לאמר שתפסו מספר שלם אבל חמשים
ושתים בודאי שזה מספר מדויק.
