סיבת המלחמה
רצג
אשר בהכרח יטיל ארסו ורבים יכשלו ככל דברי ר׳ ישמעאל ״דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים וכו׳ אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין״.
כי על כל זאת הי׳ אז דבר אחזם בחרב ממש כבימי החשמונאים, לא דבר מרידה והתקוממות נגד הממשלה, כי אם דבר איש חי העומד על נפשו לבלי ליתן אותה למתים,
דבר אומה שלמה גוי איתן אשר קמו עליו עריצים לא לקחת את ארצו מידו ולשומו למס עובד,
כי אם לקחת את נפשו, לקחת את נשמת האומה ולאבד כל זכר למו, כי יתבולל ישראל בעמים והי׳ כלא הי׳.
ועל כן גם מבלי אשר הכינו עצמם בני ישראל למלחמה, ומבלי אשר נועצו עם ראשי חכמי הדור וגם באין אומר ודברים יצאה הלהב מעצמו והמלחמה באה ונהיתה.
ועלינו לבאר את כל דבר המלחמה הגדולה והנוראה הזאת, אשר בכל פרסומה הגדול לא נתבארה כל עיקר.
פרק כ״ט.
זמן המלחמה וענינה.
דברי ימי ישראל נכתבו בעיקרם על ידי מניקות מבחוץ, ועל כן הנה נשארו חסרים ומקוטעים ופעם גם ראש ורגל, וכל רוח אין בהם.
גם דבר מאורע גדול וכללי כדבר המלחמה הזאת אשר היא מאורע היותר גדול לא לבד בדברי ימי ישראל כי אם גם בדברי ימי עולם בכלל בימים ההם,
בכל זה לא נודע עד היום לא משך זמן המלחמה, ולא אורך ימיה, ומי מדבר מפרטי המעשים, אשר מהם לא נודע דבר.
והרב שי״ר בכרם חמד ח"ז עמוד 177 יאמר כי על כן אך מעט דברו מזה סופרי דומא מפני ״שלא חשבו את המלחמה ההיא לדבר גדול כל כך עד שהי' ראוי להם לדקדק על זמנה וענינה״.
ומה אפשר לאמר לדברים בטלים כאלה אשר נכתבו מתוך חסרון חקירה.
וכבר הכירו גם חוקרי העמים כי המלחמה הזאת היתה אחת המאורעות היותר גדולות אשר נמצאו בכל דברי ימי עולם, ויאמר מאמזען V, 545:
״בכל ימי קסרי רומא אין דוגמא להמרידה הזאת לא בתקפה ולא באורך ימי המלחמה.״
והדבר להיפך כי על כן החשו רוב סופרי רומא מפרטי דברי המלחמה,
מפני שבושו והכלמו נגד כל העמים לדבר מפרטי כל דבר המלחמה הזאת אשר רגזה רומא תחתיה מפני תנופת יד היהודים, ועמודיה התפלצו מקול גערתם אימה,
ככל אשר יובן גם מתוך הדברים המעטים של דיא קאסיוס 69, 13 אשר יאמר:
״כי התחברו אליהם גם עמים אחרים וכו׳, וכמעט כל ממלכת רומא רגזה והתגעשה אז.״
