עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/153

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪582‬‬

סיבת המלחמה

ומבואר שגם לבד מילה נגזר עליהם אז עוד בטול תורה ומצות, כמו שהוא במס' מעילה שם שגזר גם על השבת וטהרת הנשים.

ולבד מה ששבת שקולה כנגד כל התורה הי׳ יום השבת קבוע לכל העם, ללימוד התורה כמו שכבר נתבאר לנו בכרך שלישי מן עמוד ‪ 325‬ולהלן עד שבא במשנה במס׳ שבת ד׳ קט"ו "כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן וכו׳ ומפני מה אין קורין בהן מפני ביטול בית המדרש״.

וכדברי רש״י ז"ל שם "ובשבת היו דורשין דרשה לבעלי בתים שעסוקים במלאכה כל ימות החול ובתוך הדרשה היו מורין להם הלכות איסור והיתר וטוב להן לשמוע מלקרות בכתובים״.

וכאשר גזרה המלכות אז לבטל את השבת דבר שאין צריך לאמר הוא כי שמרו צעדיהם ביום השבת שלא יתאספו יחד לבית המדרש לשבות ממלאכה ולעסוק בתורה.

ולבד זה גזרו אז גם על טהרת הנשים כמבואר בנדה שם.

ונפלא הדבר עד כמה יתאימו הדברים עם דברי ר׳ ישמעאל ועד כמה יאירו אור על דבריו,

כי לפני זה אצל חרבן המקדש יאמר רק ״מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין״.

ודבריו על זה הם רק ״אלא שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה״.

אבל על הגזרות בימי אדריאנוס יאמר ״דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים״.

ודבריו על זה לא ״אלא שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה" כי אם ״אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין״,

אשר הדברים האלה מורים על עצמם שמעשיהם עכשיו יש גם איסור בדבר אלא שאינם מזידין.

ורש״י ז"ל פירש על זה ״אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין, במה שלוקחין נשים שאינם סבורים שיש איסור בדבר״.

ורבותינו בעלי התום׳ לא די שלא מצאו איסור בדבר כי אם שגם הקשו להיפך וכתבו:

״דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא נשים, תימא הכתיב פרו ורבו (והוא מצוה מן התורה) ושמא על אותן שכבר קיימו פריה ורביה קאמר והיינו זרעו של אברהם כלה שלא יוליד אלא בן וכת.״

ומי לא יראה את הדוחק הגדול הזה עד שגם הם עצמם כתבו על זה "ושמא".


והדבר גם פשוט כן כי מה ענין זה לפרט כאן, ומה בכך אם לא יעשו משתה לפדיון הבן והלא הפדי׳ עצמה לתת לכהן יכול הוא.

ובא לכאן משיגרא דלישנא בב"ק ד׳ פ׳ ושם באמת פירש זה רש״י "ישוע הבן משתה שעושין לפדיון הבן בכור ויושע מתרגמינן ופרק ישוע מתרגמינן פורקן כמו פדיון״.

ואלו הי׳ זה לפני רש״י בודאי שהי׳ מפרש זח גם כאן.