עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/151

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪580‬

סיבת המלחמה

בניהם ושיבעלו את נדות הלך ר׳ ראובן בן איסטרובלי וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי וכו׳ אמרו מי ילך ויבטל הגזירות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי וכו׳.״

וזמן פעולותיו של ר׳ שמעון בן יוחאי הם בזמן אנטונינוס פיאוס.

ואחרי שזה ודאי כי אנטיונינוס פיאוס לא גזר גזירות כאלה, ומפורש בכתבי רומי כי באמת בטל הוא גזירת המילה, הדבר מבואר מעצמו כי היו זה גזירותיו של אדריאנוס.

אבל לא גזירותיו של אדריאנוס אחרי ביתר שאז לא גזר על השבת והמילה והטבילה, כי אם גזירת שמד, גזרה כוללת לבלי לתת לבני ישראל לעשות אפי' מצוה קלה.

וידועים דברי ר׳ נתן במכילתא כ׳ ו׳ ״ר' נתן אומר לאוהבי ולשומרי מצותי אלו ישראל שהן יושבין בארץ ישראל ונותנים נפשם על המצות מה לך יוצא ליהרג על שמלתי את בני מה לך יוצא לישרף על שקראתי בתורה מה לך יוצא ליצלב על שאכלתי מצה מה לך לוקה מאפרגל על שנטלתי את הלולב ואומר וכו'״.

ואז הי׳ שמד כללי על כל המצות כולן.

אבל גם אחרי שנתבטל השמד הכללי שלא הי׳ בדרך פקודת דתי המלך בפתשגן כתב הדת, כי אם בדבר מלך שלטון אשר נתן רשות למשחית לחבל ולהשחית ויאמר השמד,

הנה גם אחרי אשר רוותה חרבם מדם והדבר נתבטל מעצמו ויבוא זמן שלפי השמד, עדיין נשאר פתשגן כתב הדת אשר ניתן לפני ימי ביתר בדרך פקודי הממשלה על שבת מילה ונדה.

וכמו שמפורש באמת על זה במס׳ מעילה שם:

״אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה.״

ואף שהדברים שם נאמרו בסגנון של אגדה, עיקר הדבר הוא כי הי׳ על זה פתשגן כתב הדת, אשר הי׳ מונח בגנזי הממשלה ונתבטל אז.

ומבואר מעצמו כי אדריאנוס לפני ימי ביתר היינו לפני ימי השמד גזר גזירותיו בתור חק הממשלה לבלי לתת ליהודים למול את בניהם, וכי לא ישמרו את השבת, ולבטל אצלם טהרת הנשים.

ומפורש בבבלי יבמות ד׳ ע"ב:

״משוך צריך שימול וכו׳ ר׳ יהודה אומר לא ימול מפני שסכנה היא לו אמרו לו והלא הרבה מלו בימי בן כוזיבא והולידו בנים ובנות.״

וכן הוא גם בירושלמי שבת פרק ר׳ אליעזר דמילה הלכה ב׳:

״המשוך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה דברי ר׳ יהודה אמר לו ר׳ יוסי הרבה משוכים היו בימי בן כוזיבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות.״

ורש"י ז״ל שם ביבמות כתב ״בימי בן כחיבא שמשכום עכו״ם באונס בכרך ביתר וגברח יד בן בוזיבא ונלחם בהם ונצחם ומלך על ישראל שתי שנים ומחצה וחזרו ומלו בימיו״.

וכבודו של רבינו במקומו, אבל הדברים פשוטים, כי לפני ראשית המלחמה שזה שנים רבות לפני ביתר (ככל אשר יבואר לפנינו) גזר אדריאנוס על המילה.