יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
רעז
״כירה שנחלקה לארכה טהורה ולרחבה טמאה, כופח שנחלק בין לארכו בין לרחבו טהור, חצר הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמאה במגע ובאויר פחותה מכאן מטמאה במגע ואינה מטמאה באויר",
״כיצד משערין אותה ר׳ ישמעאל אומר נותן את השפוד מלמעלן למטן וכנגדו מטמאה באויר״.
והדברים פתוחים לפנינו שדברי ר' ישמעאל הולכים על יסוד המשנה, וכמו שכתב שם גם התוס׳ יום טוב בשם הראב"ד ״כיצד משערים אותה אפחותה מכאן פירשה הראב"ד בפי"ז מהלכות כלים״.
והר"ב כתב שם ״כיצד משערין אותה משום דכירה גבוהה מהצד הרבה וצריכין אנו לשער מה נחשב אויר החצר״.
ואחר זה באו גדר דברי יסוד המשנה בדין חצר הכירה:
״ר' אליעזר בן יעקב אומר נטמאת הכירה נטמאת החצר נטמאת החצר לא נטמאת הכירה״.
ועל פי כל הדברים האלה נבין גם את לשון יסוד המשנה בפרק ה׳ משנה ג׳:
״עטרת כירה טהורה טירת התנור בזמן שהיא גבוהה ארבעה טפחים מטמאה במגע ובאויר פחותה מכאן טהורה״.
והתוס׳ יום טוב כתב שם ״מטמאה במגע ובאויר משום בית הפך ואינך, דתני להו בסיפא דמחלק בהו בין טומאת מגע לטומאת אויר קתני הכא ברישא דמטמא במגע ובאויר אע"ג דלא איצטריך והוי מצי למיתני סתמא מטמאה״.
אבל אי אפשר לומר כן דהא הסיפא הוא רק לשונם של ר׳ מאיר ור׳ שמעון והרישא יסוד המשנה, ואיך אפשר דאיידי דסיפא ״דמחלק בהו בין טומאת מגע לטומאת אויר״ קתני הכא ברישא דמטמא במגע ובאויר.
והדברים פשוטים דנקט ״מטמאה במגע ובאויר" משום דלקמן פרק ז׳ משנה ג׳ שם בחצר הכירה מחלק בפחותה מכאן בין מגע לאויר.
פרק כ״א.
ועי׳ בזה דבר נפלא מאד בהוריות פרק ב' משנה ה׳ אשר באורו נראה אור, שם בא:
״אין חייבין (בית דין) על שמיעת הקול, על בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו״,
״והנשיא כיוצא בהן דברי ר׳ יוסי הגלילי, ר׳ עקיבא אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו״.
וראשונה הנה הדבר מבואר גם בזה דדברי ר׳ יוסי הגלילי ור׳ עקיבא ילכו על דברי יסוד המשנה ששם בא דין בית דין וכהן משוח בשמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו, ונחלקו הם איך הדין בנשיא.
