444
ממשלת הצדוקיםבסוף ימי יוחנן
כי גם עתה שבו למעשיהם הראשונים להכריח ביד חזקה לבלי לקיים את מעשי הדת אשר נגד רצונם. ואס כי אז עשו זה על כל המצות, גם על מצות התורה עצמה ,ועתה הנה יוחנן הורקנוס לא הי׳ ממכחישי תורה ,וגם הם עצמם כבר עמדו בחוג התורה הכתובה.
אבל את אשר לא רצו לקיים גם עתה דהיינו התקנות מדרבנן ,בזה שבו לדרכם הראשונה לבלי להסתפק בזה לבד להניח לכל איש חפשי להתנהג על פי הפצו ורצונו והרגשותיו.
כי אם העמידו כח האגרוף ויכריחו ביד חזקה ,לעשות דוקא כרצונם וכחפצם הם ולבלי לתת לאיש לקיים משמרת לתורה. והן דברי יאזעפוס XIII, 10, 6: "אז הוסיף יונתן (הצדוקי) להשתדל עוד יותר עם יוחנן הורקנוס עד כי עלה בידו כי קרע יוחנן הורקנוס את כל בריתו עם הפרושים ,ויבוא בברית עם הצדוקים ,וכל המצות מדרבנן לא לבד כי בטל אותם יוחנן הורקנוס כי אם שגם שם עונש על כל איש אשר יקיים אותם". וזה הי׳ הצעד הראשון ,אבל עוד מעט ,ובימי אלכסנדר ינאי כבר לקחו בידם גם חרב נוקמת על כל הדברים האלה חרב נוקמת על העם שומרי תורה ומצוה להכריחם להתנהג רק על פי דרכם ככל אשר נראה כל זה לפנינו.
פרק כ"ג
אחרי כי כל הנהגת הארץ באה עתה תחת יד הצדוקים, לא נבצר מהם עוד מכל אשר יזמו.
ובירושלמי מעשר שני פרק ה׳ הלכה י׳ על המשנה שם אשר נחשבו כל מעשי יוחנן הורקנוס ,בא מחלוקת ר׳ יוחנן ור׳ יהושע בן לוי ,אם כולן מהתקנות או שיש שם גם מה שבטל בזרוע. והיינו אם כולן תקנות מלפני ימי המאורע על ידי הצדוקים ,ועשה זה רק על פי דרכי התורה, או שיש מהן גם מה שעשה בזרוע על פי חפץ הצדוקים.
וזה עצמו אינו נוגע בעיקרו לדברינו. אבל ר׳ יהושע בן לוי הסובר שיש מהן מה שעשה בזרוע לאחר מכאן יביא שם כדי לבאר דבריו ענין כולל מימי יוחנן. ונאמר בירושלמי שם: "מילתיה דר׳ יהושע בן לוי אמר מהן לגנאי ומהן לשבח ,דאמר ר׳ יוסי בשם ר׳ תנחום בר׳ חייא ר׳ חזקיה ר׳ אלעזר בי ר׳ יוסי ר׳ תנחום בי ר' חייא בשם ר' יהושע בן לוי בראשונה הי׳ מעשר נעשה לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר ושליש לעניים ולחבירים שהיו בירושלים ,אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון מן דהוה סליק למידן בירושלים עד דתלת אינרין הוה יהב מדידיה מכאן ואילך משל אוצר ,משבא אלעזר בן פתורה ויהודה בן פתורה היו נוטלין אותן בזרוע והי׳ סיפק בידו (של יוחנן הורקנוס) למחות ולא מיחה, והעביר הודיות מעשר ,וזו לגנאי."
