436
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ואמנם כי גם בלא כל זה הנה דברי גייגער גם כשהם לעצמם אין להם ענין כי אם להטעות את הקוראים שהרי הוא עצמו יודה כי אינו יודע אם אסרו זה הצדוקים או התירו ,ואין לו על כל זה בנוגע להצדוקים אפי' רמז ,איך הי' דעתם ,כי באמת אין ספק כלל שנהגו בכל זה ככל העם.
ובכל זה יבוא ויאמר "ועל פיהם אמרו בית שמאי".
ודרכים כאלה קראו נם בשם הגדול של חקירת חכמה ,אף שאין שם מכל זה דבר ,עד שידבר על מקרא בתורה ,ולא ראה מה שנאמר שם מפורש בדברי הכתוב הזה עצמו במקומו ,ואין לו גם רמז איך הי׳ דבר הצדוקים בזה ובכל זה יאמר "ועל פיהם אמרו בית שמאי".
פרק כ.
אבל הנה החכם גייגער יש לו בזה עוד דברים גדולים וחדשים מאד בנוגע לאיסורים ותקנות מדרבנן.
כבר נתבאר לנו כל צרכו כי עיקר יסוד התנגדות הצדוקים מימי יוחנן הורקנוס ואילך הי' להתקנות מדרבנן.
וגם בלא כל זה הנה הוא גם דבר המובן מעצמו שהצדוקים בודאי התנגדו להתקנות מדרבנן ,שהרי זה הוא עצם התנגדותם התנגדות לדברי הכמים. אבל החכם גייגער יש לו ראיות ברורות כי הצדוקים נהגו איסור בכל איסורי דרבנן ,כמו לבלי ללכת חוץ לתחום ,ולבלי לטלטל גם בחצר של דיורין בשבת, וגם במבוי משותף.
ואם בנוגע לבישול ביום טוב יש לו להחכם גייגער ראיות מדברי הכתובים, שהוא אסור לדעת הצדוקים, הנה בנוגע לאיסורי דרבנן יש לו דברים מפורשים בגמרא. ויותר מזה שיש לו ראיות ברורות כי לא לבד שהצדוקים נהגו איסור בכל אלה ,כי אם שגם התנגדו שם על היתר העירוב וינהגו איסור גם אם יערבו בחצר והשתתפו במבוי.
ואם יפלא הדבר איך אפשר לחשוב כזאת נגד דברים ידועים לכל ,לא יבצר מאומה מדרך חקירת חוקרי אשכנז ,אשר חקירת חכמת ישראל לא נבראה אצלם כי אם לשרשה משרשה ולהפכה לתהו ובהו ,ותהי להם למשחק.
ויאמר החכם גייגער בהחלוץ שם: ״והצדוקים אמרו אין לנו חלק בעירוב ולא נחלה בשיתוף איש לאהלו ישראל ,לא ילך חוץ לתחום ולא יטלטל חוץ לרשותו ,וגם לא יבשל מיום טוב לשבת וכל הערמות ותחבולות הפרושים לא תועלנה להתיר דבר האסור וכו׳ וזה אמרם לענין עירובי תחומין השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב (משנה עירובין פ"ג מ"ב) ואמרו עלה בבבלי ד׳ ל״א ביד מי שאינו מודה בעירוב מאן אמר רב חסדא כותאי ורב חסדא ידע היטב דרכי הכותים ההולכים גם בזה עם הצדוקים ,ולענין עירוב חצרות אמרו הדר עם העכו"ם בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהי׳ דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא