הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ריח
למעלה מקבלה כפירוש דברי התורה אשר היו צריכים למסורת ולחכמי התורה ובתי מדרש. לא כן דברים כאלה אשר הנם גם חיים יחד עם העם עצמו ,והנם גם למעלה מזיל קרי בי רב.
אבל החכם גייגער יש לו בזה דברים ברורים כי רק ר' עקיבא הוא יסד הלכה חדשה ,ויאמר ביסוד דבריו: "עד בוא ר' עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה ותהי ליסוד מוסד ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים וגם הלכות הפרושים הישנה נשען עליהם.״
ולעומת זה הוא יודע דברים ברורים מההלכה הישנה שלפני ר׳ עקיבא ויאמר: "הן אמת לא נורע אם הצדוקים התירו הבישול ביום טוב ,ואם גם נניח כי התירוה לא התירו הבערה שלא לצורך בישול ושום דבר אשר איננו למאכל ולמשתה ,ועל פיהם אמרו בית שמאי "המחזיקים בהלכה קדומה" לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראוין לשתיה ובית הלל מתירין.״
ומה נעשה להם לאלה שרצו להיות לחוקרי חכמת ישראל מבלי לדעת בה דבר.
כי דוקא בדבר הזה דברי ר׳ עקיבא ודברי בית שמאי אחת הם ,ור׳ עקיבא לא לבד שיסבור כבית שמאי כי אם גם עוד יותר מהם. ועי׳ פסחים ד׳ ה׳ תניא נמי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם מערב יום טוב וכו׳ דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה וכו׳ אמר רבא שמע מינה מדר׳ עקיבא תלת שמע מינה אין ביעור חמץ אלא שריפה וכו׳ ושמע מינה לא אמרינן הואיל והותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך.
והנה בא גייגער ומלמדינו פרק גדול "כי על פי הצדוקים יחזיקו בית שמאי בהלכה קדומה ,לבלי להתיר הבערה שלא לצורך בישול ,עד בוא ר׳ עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה ,ויתוץ את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים ונם הלכות הפרושים הקדומה נשען עליהם". ולפנינו ולעינינו כי דוקא ר׳ עקיבא יסבור שלא הותרה הבערה שלא לצורך בישול ,והוא סובר זה גם מדין תורה ולא מחומרא מדרבנן ,שהרי יליף בזה דתשביתו מערב יום טוב.
ואף שיש בזה גם צורך מצוה ,בכל זה יסבור שלא הותר זה ביום טוב לפי שצריך שיהי׳ הבערה לצורך בישול ומתוך לא אמרינן.
ומה תועלת בגבובי דברים אשר כולם אינם כי אם חסרון ידיעה. וכבר נתבאר לנו כי לא לבד שאין דברי בית שמאי הלכה קדומה נגד הלכה חדשה ,כי אם שגם אין בכל דבריהם מראש הש"ס לסופו שום דבר ביסודי ההלכה . כל דבריהם ודברי בית הלל אינם כי אם לפרש דברי המשנה ביסודה ,וגם להעמיד גירסתה ,ולהגדיר סוף דבריה.