עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/72

הדף הזה לא עבר הגהה

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫ריד‬

‫ ‫וכו'״‪ ,‬ובאה גם פרשה בספר דברים ד׳ עם שמות ערי המקלט "אז יבדיל משה וכו'‬ ‫את בצר במדבר וכו'״‪. ‬‬ ‫בכל זה מפורש בתורה "ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת‬ ‫בארץ עד מות הכהן ולא תחניפו את הארץ״‪. ‬‬ ‫ואיזה ספק יוכל להיות אחר זה אצל עין תחת עין שזה ניתן לתשלומי כפר‪.‬‬ ‫ולשון הרמב״ם ז״ל בהלכות חובל ומזיק פ׳א ה״ג:

"זה שנאמר בתורה כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו אינו לחבול בזה כמו‬ ‫שחבל בחבירו אלא שהוא ראוי לחסרו אבר או לחבול בו כאשר עשה ולפיכך‬ ‫משלם נזקו והרי הוא אומר ולא תקחו כפר לנפש רצח לרוצח בלבד הוא שאין‬ ‫בו כופר אבל לחסרון אבר או לחבלות יש בו כופר." ‫ ומבואר הדבר שגם רבינו הגדול הבין הדבר כן שתרגומו של עין תחת עין‬ ‫הוא גם לפי הקבלה עין ממש‪ ,‬רק שזה ניתן לתשלומי כפר‪.‬‬

‫ועין תחת עין הוא "שהוא ראוי לחסרו אבר" אבל לחסרון אבר או לחבלות‬ ‫יש בו כפר‪.‬‬

‫וכן הבין זה הר"א אבן עזרא וכתב (שמות כ״א כ״ד) "והנה פי׳ עין תחת עין‬ ‫ראוי להיות עינו תחת עינו אם לא יתן כפרו״‪.‬‬ ‫ ואין לשונו מדוקדק והלשון צריך להיות "אבל יתן כפרו״.

‫וזה שיש כאן דין כפר הרי אין ספק כלל שהוא יוצא מפורש מדברי התורה‪.‬‬ ‫ועל פי ‬הטעות הזה שלא הבינו שהוא רק מדין תשלומי כפר‪ ,‬וחשבו שלפי‬ ‫הקבלה תרגום המלות הוא ממון על ידי זה נתחבטו הרב ר' צבי חיות והרב שי״ר‬ ‫להבין איך תרגם אונקלוס במקום הזה את הפסוק כצורתו‪ ,‬והם המציאו להם כלל‬ ‫הדש לאמר שבהלכות המסורות לבית דין לא שמר אונקלוס את הקבלה‪.‬‬

‫ולבד ממה שבמקום הזה אין מקום לזה אם אין זה קבלה על דברי הכתוב‬ ‫כי אם תרגום הכתוב עצמו‪.‬‬

‫הנה גם לבד זה כבר כתב שם על זה הרב בעל נתינה לגר לאמר "רש״ל‬ ‫ראפאפורט ומהר״צ חיות זצ״ל החליטו כי רק בהלכות המסורות לכל אדם פרטי‬ ‫נזהר המתרגם בנפשו לבלי ימנע את הקבלה בתוך חכו‪ ,‬לא כן בדברים המסורים‬ ‫לבית דין‪ ,‬לא חשש לתרגם רק הפשט לבד‪ ,‬וסתיךות רבות נמצאו לזה כאשר ביארנו‬ ‫בהקדמה כוללת״ אלה דבריו‪.‬‬

‫וכל זה גרם לכולם יחד הטעות הכולל אשר הי׳ בזה שחשבו שהקבלה‬ ‫הוציאה כאן הדברים ממשמען לאמר שפירוש המלות של עין תחת עין ושן תחת‬ ‫שן הוא ממון‪.‬‬ ‫ ואין זה כי אם טעות פשוט, וגם לפי הקבלה פירוש המלות של עין תחת‬ ‫עין ורגל תחת רגל הוא ממש, אלא שזה הוא בדברי הרמב״ם שהוא ראוי לחסרו‬ ‫אבר ועל כן גם כן צריך לתרגם, וכמו שתרגם אונקלוס עינא חלף ‬עינא שנא חלף ‫שנא ידא חלף ידא״.

‫והקבלה היא שיש כאן תשלומי כפר‪ .‬וממילא ניתן לכפר‪ ,‬ולדמי עינו דמי‬ ‫שנו ודמי ידו. ‫