הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ריב
ואמנם כי עיקר הכל בזה הוא את יאשר כבר נתבאר כי התנגדו הצדוקים והבייתוסים רק לאיזה פרטים כוללים ,וכי התנגדותם באה מתוך איזה מקרה שבא וקרה אז ,ותהי להם לנצחון. אבל בכל יתר דברי התורה לא שנו דבר בכל הנהגה של פומבי. כי בכלל לא עסקו בדברי התורה ,ולא הי׳ זה לא ענינם ולא מלאכתם, ולא שמו לזה לב כל עיקר. ועל כן גם דבר לא הי׳ להם עם מה שעל ידי ששכרו עדי שקר יקלקלו גם לעצמם בנוגע לחג הפסח ולהקרבת הפסח ואכילת חמץ.
ועל כן באמת באו גם הפרטים המעטים ההם בתוך המשך גדול של זמנים שונים ומרוחקים ,לפי שלא עסקו בזה כלל וכל מה שבא לא בא כי אם בדרך מקרה.
פרק י"ז.
ועלינו לבאר בזה עוד דבר גדול אשר בא נם הוא על שם הבייתוסים ולא על שם הצרוקים בכלל.
והוא דבר אמרם עין תהת עין ממש ,וירקה בפניו ממש ,ופרשו השמלה, שכבר חשבנו אותם בפרק ט״ו.
אבל הדברים האלה לא נמצאו כי אם במגילת תענית (בהוספות המאוחרות) פרק ד׳ ,ושם אף שיתר הדברים נאמרו על שם הצדוקים ,בא זה ביחוד על שם הבייתוסים. ולשון הדברים שם:
״בארבעה עשר בתמוז עדא ספר גזרתא דלא למספד מפני שהי׳ כתוב ומונח להם לצדוקים ספר גזירות וכו׳ ועוד שהיו בייתוסין אומרים עין תחת עין שן תחת שן הפיל אדם שנו של חבירו יפיל את שנו סמא את עינו של חבירו יסמא את עינו שיהיו שוין כאחד ,ופרשו השמלה לפני זקני העיר דברים ככתבן, וירקה בפניו שתהא רוקקת בפניו אמרו להם חכמים והלא כתוב והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם וכו׳ ואותו יום שבטלוהו עשאוהו יום טוב".
והנה אף שגם כאן נאמר בתהלה ״עדא ספר גזרתא מפני שהי׳ כתוב ומונח להם לצדוקים וכו״׳. נאמר אחר זה דבר עין תחת עין ופרשו השמלה וירקה בפניו על שם הבייתוסים.
והחכם ווייס הרשה לעצמו במקום הזה להשתדל להטעות את הקוראים באופן מגונה מאד. ובח"א עמוד 140בעמדו בימי שמעון בן שטח יאמר לו:
"הריב עם הצדוקים והנצוח עליהם הוציא לאור כמה דינים בענינים שונים, "בזמן ההוא" נמצא הרושם הראשון "למדרש על חק התורה״ :עין תחת עין שכונתו תשלומי עין (ב״ק פ״ג מכילתא משפטים) נגד דעת הצדוקים שהיו אומרים עין ממש ,ודעת הצדוקים בזה היא הדעה הנמצאת אצל כל המחוקקים וכו׳ גם הפירושים אשר פירשו הצדוקים את החק של מוציא שם רע על אשתו ואמרו שכונת מאמר התורה :ופרשו השמלה היא דברים ככתבם וכמו כן המאמר