402
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
אבל הלא זה אי אפשר כלל למלאות שהרי תחלה הי׳ יוחנן כהן גדול צריך להושיב וועד גדול של מלומדים אשר יעסיקו חקר כפשטן של דברי התורה מראשה לסופה ויבררו ויחליטו שבל מצוה צריכה להעשות כזאת וכזאת שלא כמו שנעשתה עד היום ,וכי יבררו זה הם עתה ויחליטו כל דבר ודבר בהסכמה גמורה וחלוטה, לכל מצוה ומצוה ביחוד ,בין עשה בין לא תעשה. ורק אחר זה הי׳ אפשר לגזור שכל מי שלא יעשה כן יענש. ולבד שכל זה דורש תחלה ישיבה וקיבוץ כולל של מלומדים גדולים ,וזמן ארוך מאד של הרבה שנים ,הנה גם אחר זה אי אפשר הדבר כי אם אחרי אשר יכתבו כל דבריהם בספר ,ונשלוח ספרים בכל עיר וכפר להודיע גלוי לכל העם איך עליהם לעשות מעתה, ואיך עליהם לקיים את כל מצוות התורה.
ורק אז הי׳ אפשר לגזור כן שכל שלא יעשה ככל התורה החדשה הזאת יענש על פי החק.
ולפני אשר נעשו כל המעשים הגדולים והכבירים האלה הלא הוא לגמרי דבר שאי אפשר להוציא חק הגוזר ואומר לבלי לעשות המצוות כפי המקובל לכל העם והנעשה מהם דבר יום ביומו עד היום הזה.
ורק בדברי ימינו הי׳ אפשר לבלי לשום לב לכל הדברים הפשוטים האלה ולהפוך דברי יאזעפוס למה שלא עלה על דעתו.
אבל הדברים פשוטים כי הכונה רק לכל התקנות מדרבנן. וזה הי׳ דבר ידוע לכל העם ,כמו שנתבאר כבר ,והם קיימום כן רק בתור משמרת וסייג לתורה, וגם כשבטלם יוחנן לא נגע בזה ולא נשתנו כל תוארי מצוות התורה.
ועל כן הי׳ באמת יבול לעשות כן תיכף בשעת כעסו, לפי שכל העם ידעו גם מעצמם על מה יסבו דבריו.
וכל זה בנוגע לעצם הדברים אשר בכל חקירה הבאה עלינו לחקור לדעת זאת אם אפשר הדבר להיות כן ,ואם יכול הוא להיות.
אבל גם אם נעזוב כל זה ,וגם אם לא נשים לב לכל הדברים הברורים האלה אשר לא יוכל להיות בהם ספק כלל ,הנה כל דברי יאזעפוס מפרשים את עצמם שכל דבדיו אינם כי אם על התקנות מדרבנן ,הידועים ומפורסמים רק לתקנות מדרבנן.
כל התקנות הכוללות אשר נעשו לסייגי תורה מהימים הראשונים ,ובני ישראל נחלו אותם מאז דור אחר דור וישמרו אותם ,וישימום לחובה עליהם. ורק על זה לבד נוכל להבין דבריו אשר יאמר: "כי הצדוקים לא ירצו לקיימם באמרם כי רק המצוות הכתובות בתורת משה החובה לקיימם ,אבל הקבלות מפי האבות אינם כי אם רשות."
שהרי לשונו של יאזעפוס וענין דבריו הם רק על דברים אשר דבר ברור הוא לכל שזה אינו מהמצוות הכתובות בתורת משה ואינו נמצא שם ,רק שבכל זה יאמרו חכמי ישראל וכל העם שחובתנו לקיים זה.
והצדוקים יאמרו שכל שאינו מן התורה ולא בא שם אינו כי אם רשות. אבל אין מקום ואי אפשר כלל לאמר שכונתו על מה שנכתב בתורה כפי קבלת כלל ישראל בפירוש דברי התורה ועניני המצוות ,רק שהצדוקים