728
הוספות
ובריש מסכת סוטה מקשה הירושלמי בפשיטות מברייתא זאת על ר' אליעזר דמשנתינו שם ,ואם המשנה חולקת על הברייתא הלא אין מקום לקושית הירושלמי.
וכדבר פלא על כולם שלא הרגישו שאיך אפשר לחשוב כלל שלר' שילא אין דרך לבית שמאי לגרש כי אם בדבר ערוה. אבל הלא משנה שלמה שנינו במסכת כתובות דף ס״א "המדיר את אשתו מתשמיש המטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת". ולשונו של רש״י ז״ל "בית שמאי אומרים שתי שבתות אם הדירה שתי שבתות תמתין ואם יותר יוציא ויתן כתובה".
אבל כל הדברים פשוטים ואין כאן מחלוקת והדברים על מקומן. זה ודאי שאלו הי‘ הכתוב הזה "לא יוכל בעלה הראשון וכו' לשוב לקחתה" נאמר בתורה במקום אחר לא הי' לר׳ שילא שום קושיא שהיינו אומרים בפשיטות שדברי הכתוב הם באם גרשה שלא על דבר ערוה.
אבל הלא הכתוב הזה ״לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה" נאמר בתורה אחרי דברי הכתוב "כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות וכו׳ והלכה מביתו והיתה לאיש אחר וכו'״ והדברים ילכו שם יחד ושבים זה על זה. ועל כן יאמר ר׳ שילא שמקשים על בית שמאי איך אפשר לאמר שערות דבר האמור בתורה הוא דבר ערוה ממש, ואיך אפשר לאמר דעל כן האריכה התורה וכתבה "כי מצא בה ערות דבר" לאמר שרצון התורה שלא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר שאם כן איך יהי׳ על זה הקרא דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה. ואף שבברייתא ירבו בית שמאי מריבוי דקרא שנאמר גם "דבר" והיינו שגם דבר ערוה וכיעור רצון התורה שיגרשה.
אבל הלא עצם הקרא איירי לבית שמאי גם בערוה ממש והם דבריהם במשנתינו, ואם כן איך ילכו על זה דברי הכתוב לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה.
ואין ספק שאלו לא הי׳ לנו תירוץ על קושיא זאת הי׳ משיב שזה לא ישוב על דבר ערוה ממש כי אם על דברי כיעור, או גם על אם גרשה על ידי אופנים אחרים וכמבואר.
אבל אין אנו צריכים לזה לפי שהכתוב יוכל לילך גם על דבר ערוה ממש שגם בזינתה ממש אין שם אלא עשה ולא לאו.
ועל כן יש לו תירוץ מרווח לאמר שגם לבית שמאי ישוב הכתוב "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה" על כל מה דאיירי קרא לפני זה וגם על דבר ערוה ממש ליתן עליו בלא תעשה.
ולזה ילכו כל דברי הכתובים יחד וקאי לא יוכל בעלה וכו' על הכל. וכמו שהוא סוגית הירושלמי בסוף גיטין כן ממש היא גם סוגית הירושלמי בריש סוטה, ולשון הירושלמי שם: "הקנוי ר׳ אליעזר אומר חובה ר׳ יהושע אומר רשות. אמר ר׳ אליעזר בי ר׳ יוסי קומי ר׳ יסא אתייא דר׳ אליעזר כבית שמאי ודר׳ יהושע כבית הלל דר׳ אליעזר כבית שמאי דבית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה מצא בה דברים כעורין לגרשה (ברצון התורה) אינו יכול שלא מצא בה ערוה