עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/373

‫728

הוספות‬

‫ובריש מסכת סוטה מקשה הירושלמי בפשיטות מברייתא זאת על ר' אליעזר‬ ‫דמשנתינו שם‪ ,‬ואם המשנה חולקת על הברייתא הלא אין מקום לקושית הירושלמי‪.‬‬

‫וכדבר פלא על כולם שלא הרגישו שאיך אפשר לחשוב כלל שלר' שילא‬ אין דרך לבית שמאי לגרש כי אם בדבר ערוה. ‬ ‫אבל הלא משנה שלמה שנינו במסכת כתובות דף ס״א "המדיר את אשתו‬ ‫מתשמיש המטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת". ‬ ‫ולשונו של רש״י ז״ל "בית שמאי אומרים שתי שבתות אם הדירה שתי‬ ‫שבתות תמתין ואם יותר יוציא ויתן כתובה".

‫אבל כל הדברים פשוטים ואין כאן מחלוקת והדברים על מקומן‪.‬‬ ‫ זה ודאי שאלו הי‘ הכתוב הזה "לא יוכל בעלה הראשון וכו' לשוב לקחתה" ‫נאמר בתורה במקום אחר לא הי' לר׳ שילא שום קושיא שהיינו אומרים בפשיטות‬ ‫שדברי הכתוב הם באם גרשה שלא על דבר ערוה‪.‬‬

‫אבל הלא הכתוב הזה ״לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה" נאמר בתורה‬ ‫אחרי דברי הכתוב ‪"‬כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות וכו׳ והלכה‬ ‫מביתו והיתה לאיש אחר וכו'״ וה‬דברים ילכו שם יחד ושבים זה על זה. ‬ ‫ועל כן יאמר ר׳ שילא שמקשים על בית שמאי איך אפשר לאמר שערות‬ ‫דבר האמור בתורה הוא דבר ערוה ממש, ואיך אפשר לאמר דעל כן האריכה ‫התורה וכתבה "כי מצא בה ערות דבר" לאמר שרצון התורה שלא יגרש אדם את‬ ‫אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר שאם כן איך יהי׳ על זה הקרא דלא יוכל‬ ‫בעלה הראשון לשוב לקחתה. ‬ ‫ואף שבברייתא ירבו בית שמאי מריבוי דקרא שנאמר גם "דבר" והיינו שגם‬ דבר ערוה וכיעור רצון התורה שיגרשה.

‫אבל הלא עצם הקרא איירי לבית שמאי גם בערוה ממש והם דבריהם‬ ‫במשנתינו, ואם כן איך ילכו על זה דברי הכתוב לא יוכל בעלה הראשון לשוב‬ ‫לקחתה.

‫ואין ספק שאלו לא הי׳ לנו תירוץ על קושיא זאת הי׳ משיב שזה לא‬ ‫ישוב על דבר ערוה ממש כי אם על דברי כיעור, או גם על אם גרשה על ידי‬ ‫אופנים אחרים וכמבואר.‬‬

‫אבל אין אנו צריכים לזה לפי שהכתוב יוכל לילך גם על דבר ערוה ממש‬ ‫שגם בזינתה ממש אין שם אלא עשה ולא לאו‪.‬‬

ועל כן יש לו תירוץ מרווח לאמר שגם לבית שמאי ישוב הכתוב "לא‬ ‫יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה" על כל מה דאיירי קרא ‬לפני זה וגם על דבר‬ ‫ערוה ממש ליתן עליו בלא תעשה.

‫ולזה ילכו כל דברי הכתובים יחד וקאי לא יוכל בעלה וכו' על הכל‪.‬‬ ‫ וכמו שהוא סוגית הירושלמי בסוף גיטין כן ממש היא גם סוגית הירושלמי‬ ‬בריש סוטה, ולשון הירושלמי שם: ‬ "הקנוי ר׳ אליעזר אומר חובה ר׳ יהושע אומר רשות. אמר ר׳ אליעזר בי‬ ‫ר׳ יוסי קומי ר׳ יסא אתייא דר׳ אליעזר כבית שמאי ודר׳ יהושע כבית הלל דר׳‬ ‫אליעזר כבית שמאי דבית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא‬ ‫בה ערוה מצא בה דברים כעורין לגרשה (ברצון התורה) אינו יכול שלא מצא בה ערוה