ממשלת ארכעלאוס
וכמו שנראה זה גם מלשונו של יאזעפוס על זה אשר אין ספק שמצא זה כן לפניו בדברי ניקאלוס דאמאסקוס ויאמרו: "בתוך זה התאספו יחד יהודים בעלי רוח מרד, ויספידו מתוך בכי ואנקה את מות מתתיהו וחביריו, אשר נהרגו על ידי הורדוס ואשר מפני שנענשו על כי הרסו את נשר הזהב יראו מפני הורדוס לקברם ולהספידם בכבוד הראוי להם, כן נשמעו שם דברים נגד הורדוס כאלו זה יביא תועלת להמתים."
והנה אנשים אשר נקבצו לקרא לבכי ולהספיד את מוריהם וחביריהם אשר נשרפו חיים על קיום התורה קראו הם "יהודים בעלי רוח מרד״ ויאזעפוס חונף ההורדסים לא בוש להעתיק זה ולמסור הדברים כן.
בטבע הדברים הי׳ באמת התעוררות כולם גדולה מאד בהיות אנשים צדיקים קדושים וטהורים ראשי גדולי התורה נשרפו חיים על קדושת התורה לא בארץ לא להם כי אם בארץ יהודה עצמה ובתוככי ירושלים ועל ידי איש אשר נקרא עליו שם מלך יהודה.
ובמלחמת היהודים שם II, 1, 2יאמר יאזעפוס עצמו:
"וזה לא הי׳ איזה הספד של חנפים למראה עין, כי אם בכיה והספד בכל העיר אשר התרגש כל לב וכל עין דמוע, על אנשים אשר כפי שנאמרו הומתו על שמרם חוקי התורה וקדושת המקדש."
ועל כן לא יפלא אם החליטו שם להתאסף ולמצוא איך ובמה לכפר את דמי הנפשות הנקיים האלה. ובהתאספם יחד בידעם היטב כי גם אחרי מות הורדוס עוד ימשלו בם רשעים היונים והסורים אשר אך הם הנם שרי יועצי ארכעלאוס כי על כן היתה בקשתם קטנה מאד, וכי יהי׳ זה דבר אשר גם לבד כבודם של דמי נקיים האלה יהי׳ זה גם לעצמו דבר הראוי ונכון נחוץ ונדרש. ואחרי אשר הורדוס בחרצו משפטו לשרוף את מורי התורה חיים, צוה יחד עם זה גם לענוש את הכהן הגדול מתתיהו על אשר תחת רשותו נעשה זה, ויוריד אותו ממשמרתו ויפקד תחתיו את יועזר אשר לא הי׳ משומרי תורה ומצוה.
כי על כן היתה בקשתם להוריד את יועזר ממשמרת כהן גדול ולהפקיד תחתיו איש הראוי לזה.
ולשונו של יאזעפוס מזה שם (אלטטי׳ XVII, 9, 1): "אחר זה קראו להתאסף יחד וישלחו לבקש מארכעלאוס כי ינקום דמי ההרוגים מאלה אשר הורדוס הי׳ חפץ ביקרם, ועיקר יבקשו כי יוריד את הכהן הגדול יועזר אשר פקד הורדוס, ותחתיו יפקיד לכהן גדול את היותר ראוי להפקודה הגדולה הזאת ושיהי׳ האיש ההוא אחד משומרי תורה."
והנה אם יאמר יאזעפוס במליצתו גם זאת "כי ינקום דמי ההרוגים מאלה אשר הורדוס הי׳ חפץ ביקרם״ אין ספק שהכונה רק למה שפרט אחר זה והוא להוריד את הכהן הגדול ממשמרתו, אשר הורדוס הי׳ חפץ ביקרו, ואשר הי׳ לכהן גדול רק על ידי המעשה הנורא הזה ויעלה לגדולה על משואות הרבות דמי נפשות צדיקים, ואשר אך על ידי מעשיהם ההם היתה זאת לו להיות לכהן גדול אף שאינו ראוי לזה כלל.
