הצדוקים והבייתוסים
הסתפק בזה כי נטו אהלם למרחוק ולא עבר אחריהם את הירדן וישה לירושלים, ויבן ביהודה ערי מבצר לשום מתג בפי כל מנגדי חבר הבוגדים, לבלי יוכלו להרים ראש. ויבן את יריחו ואת אמעאוס ובית הרן ,ואת בית אל ואת תמנת ופרעתים, חומה גבוהה דלתים ובריח, ויושב שם חיל לדכא את ישראל, ויוסיף עוד לבצר את בית צור ואת גזר ואת הבירה אשר בירושלים ,ובכולם הכין כלי נשק ובני חיל וכל צרכיהם.
ואם לא היו לפנינו כי אם הדברים האלה הי׳ עוד מקום לחשוב כי כל מה שעשו היונים ובכחידעס בראשם לא הי׳ לטובת אנשי בריתם ביהודה ,כי אם רק מדעתם הם ורק לטובת ממשלתם בערי יהודה. אבל מיד אחר זה (ט׳ ג'ד) נאמר:
"בשנת מאה ושלש וחמשים בחדש השני פקד אלקימוס להפיל את חומת העזרה, ויהי חפצו להרוס מעשי הנביאים(י) אבל כאשר אך החל להפיל החומה ניגף פתאום וימת במכאובים נדולים ,ובראות בכחידעס כי מת אלקימוס שב לסוריא אל המלך ,והארץ מצאה מנוחה שתי שנים.״
ומבואר כי כאשר אך מת אלקימום ראש החבורה עזב בכחידעס את כל המעשים ביהודה וישב לסוריא אף כי לטובת ממשלת היונים בארין הלא הי׳ נדרש עתה דבר היותו בארץ יהודה יותר עוד מאשר בחיי אלקימוס. ומזה הננו רואים שכל ההנהגה לפני זה ,אף שנאמרה על שם בכחידעס ,הי׳ הוא רק השוט שישראל לוקה בו ,אבל כל המעשים באו ויצאו רק מתוך החבורה הזאת ואלקימוס בראשם, והיונים היו רק עוזרי רהב.
ואמנם כי המצב הי׳ אז הרוס כל כך עד שזה שנאמר "והארץ מצאה מנוחה שתי שנים״.
הנה המנוחה הזאת ידענו ענינה מכל האמור שם ,כי הכונה רק זאת כי במות אלקימוס ובכחידעס שם למקומו לא חפשו אחרי כל שומר מצוה בארץ יהודה, והעם התנהג כחפצו וטובי העם ויונתן בראשם יכלו לשבת במנוחה בהמקום אשר הודחו שם ולא יראו רע ,אבל גם אז לא יכלו לשוב לירושלים.
וזה קראו בימים הנוראים ההם "והארץ מצאה מנוחה שתי שנים״.
ואמנם כי גם המנוחה כמעט הזאת אשר מצאו טובי העם רחוק מירושלים וערי יהורה לא רצו חבר בוגדים להניח להם.
ומיד אחר זה (שם ט׳ נ״ח) נאמר:
"ויתיעצו יחד כל חבורת בוגדים בעמם לאמר הנה יונתן ואנשיו יושבים במנוחה ,ולא יראו רע ,הנה עתה אשר יחשבו כי אין רודף וישבו במנוחה ,עתה העת להסית את בכחידעס ליפול עליהם פתאום ולהוליך כולם שבי ,וישלחו אנשים מתוכם אל בכחידעס לדבר אל לבו לעשות כן ,והוא האמין לדבריהם(יא) ויעתר
הערה (י): ספר ראשון להחשמונאים הי׳ מראשיתו כתוב עברית ונאבד ,ובודאי ששם הי׳ כתוב שם הרגיל אצל בני ישראל ,וידוע לשימושו ,אבל בהעתק היוני אשר נשאר לפנינו העתיקו זה בלשונם אשר על ידי זה נאבד מאתנו עיקר הודאת הדבר.
הערה (יא): אין ספק כי כל פעם היו קסמים בידם והכסף ענה את הכל ,בהיות כל המדינה תחת ידם ,וההכנסה ברשותם ,ועל כן בכל התרחקות היונים ומשכם את ידם ,שבו ונחרצו בריצי כסף.
