632
הנשיאות, והבית דין הגדול
כי מפני שראו לפניהם אשר בימי אלכסנדר ינאי הי׳ שם יד הצדוקים בכל משלה וגם הסנהדרין היתה מהם, וכן ראו לפניהם כי בסוף ימי הבית כאשר הרימו הצדוקים עוד הפעם ראש, ועל ידי אשר חלקו שלל עם נציבי רומא, שלחו ידם בכל, וגם עשו להם סנהדרין משלהם.
ולהיפך ראו הם עצמם ומצאו לפניהם בכל שאר הזמנים את הפרושים בהסנהדרין. ועל כן תחת להבין ולדעת שהנם זמנים שונים, אשר דבר אין לזה עם זה.
באו הם וערבבו סדרי המעשים השונים והזמנים השונים הכל יחד ויאמרו כי היו שם בהסנהדרין גם פרושים גם צדוקים יחד.
ובמצאם עוד בהזכרונות ההם על דבר הצדוקים בימי תקפם וגבורתם כי הראו נחת זרועם וכי עמדו על דעתם ביד חזקה וזרוע נטויה. כי על כן החליטו אשר אף כי הוכרחו הצדוקים אז לתת איזה מקומות מושב גם להפרושים, אבל הסנהדרין היתה מהצדוקים.
וכל זה בא להם רק מפני כי דברי ימינו היו מכוסים בערפל, וסדרי זמנים וסדרי מעשים לא שמשו שם כל מאומה. אבל כל דברי החוקרים האלה יחד אינם כי אם דברי טעות, ומעולם לא היתה שם סנהדרין של חכמי התורה והצדוקים יחד, וכבר גם נתבאר לנו שהוא גם דבר שאי אפשר להיות בשום אופן. וזה שנמצא שהי' שם גם סנהדרין של צדוקים היינו שהיתה בזמן ההוא סנהדרין שהיתה כולה מהצדוקים, והי׳ כל זה בשני זמנים מיוחדים, בפעם הראשון מסוף ימי יוחנן מאז נתן ידו אל הצדוקים ובימי אריסטובלוס בנו, ונמשך לראשית ימי ינאי, ואף כי אז נתבטל הדבר על ידי תחבולות שמעון בן שטח, הנה כאשר אחר זה הכירו הצדוקים כי זה יזיק להם דחו לכל חכמי התורה ורדפו אותם בחרב נוקמת ונמשך כן עד סוף ימי ינאי, עד אשר מלכה שלמינון.
אבל מאז מלכה שלמינון שבו כל הסדרים למקומם, והבית דין הגדול של כל ישראל למקומו, ויהי עוד הפעם ככל אשר הי׳ לפני ימי המאורע בסוף ימי יוהנן.
וכל זה נמשך ובא כן עד הזמן שלפני החרבן בומי נציבי רומא, כי אף אשר בזמן קרוב אחרי מות שלמינון בטל אנטיפטר האדומי על ידי נאביניוס שר צבא רומא את הבית דין הגדול הכללי.
אבל גם אז מכיון שלא נרדפו חכמי התורה ביחוד, ומכיון שלא היתה שם כנסיה אחרת של הצדוקים עשו חכמי התורה ככל אשר הי׳ לפני זה ובפרט כאשר הצליח להם להושיב את הלל לנשיא תחת השם ראש מתיבתא.
לפי שכחם הגדול של חכמי התורה על כל העם, איננו דורש לא שם רשמי ולא כנסיה רשמית תחת שם זה, וגם מתוך סדרי בית המתיבתא הי' דבריהם נשמרים ונעשים, ופעמים רבות גם הצליח בידם גם תוך הזמן הזה להשיב לזמן קצר גם כבוד מקומם בלשכת הגזית.
וכל זה בנוגע להמעשים של הבית דין הגדול, אבל בנוגע לסנהדרי קטנה שבכל עיר ועיר ובנוגע לדון ולהורות כל זה לא נתבטל ולא נשתנה גם אחרי ביטול הבית דין הגדול, ויהי הכל רק על ידי חכמי התורה. אבל בימי נציבי רומא לפני החרבן, אז שבו הצדוקים והרימו ראש באופן
