הנשיאות, והבית דין הגדול
ומה נפלאו בזה דברי שירער (חלק ב׳ עמוד (197אשר יאמר גם הוא:
"הטראדיטיאן של היהודים תצייר לה את הסנהדרין הגדולה על פי מה שהי׳ הדבר בזמן מאוחר כי היתה כולה רק מחכמי התורה, אבל אין ספק כי עד זמן חרבן ירושלים לא הי׳ הדבר כן, לפי עדות יאזעפוס וספרי הידועים מבואר בהחלט, כי עד סוף הימים עמדו בראש הסנהדרין ראשי האריסטאקראטים מהכהנים, כל חליפות המעמדים (בכל ימי הבית) לא שנה את הדבר ותשאר בכל העת ההיא (בכל ימי הבית עד החרבן) כנסיה של חורים ואריסטאקרטים, ולא של חכמי התורה (nicht ein Collegium von Gelehiten, sondern eine Vertretung des (Adels warכן הדבר כי כאשר גדלו כוחות הפרושים פעל זה גם על הכנסיה של הסנהדרין, ויותר אשר נתגדלו הפרושים יותר ראו האריסטאקראטים של הכהנים להכרח לתת גם להם איזה מקומות מושב ביניהם, וזה הותחל כפי הנראה רק בימי אלכסנדרא אשת אלכסנדר ינאי, ואחר זה בימי הורדוס נעשו בזה צעדים גדולים יותר כי מפני רדיפת הורדוס את אריסטאקראטי המדינה יצאה טובה מזה להפרושים, ומזה בא כי בזמן הרומיים היתה הסנהדרין כבר תערובות משתי הכתות מהאריסטאקראטים ההולכים בדרכי הצדוקים ומן הפדושים חכמי התורה." אלה דבריו. והנה לנו סדר שלם מכל הדבר הזה עד תומו לאמר: כי עד ימי שלמינון (סאלאמע אלכסנדרא) לא הי׳ לחכמי התורה (הפרושים) כל מדרך כף רגל בהסנהדרין.
בימי סאלאמע אלכסנדרא הצליח בידם כי ניתן גם להם איזה מקום מושב בין הסנהדרין, אשר ברובה נשארה גם אז מהצדוקים.
ואך בימי הרומיים על ידי הורדוס התקרבו הפרושים יותר עד כי לסוף עלה בידם כי יהי׳ להם שם שווי הזכיות עם הצדוקים, ותהי מאז ואילך "תערובות משתי הכתות מהצדוקים ומהפרושים שוה בשוה.״
והנה כי כן הי׳ עדין בימי סאלאמע אלכסנדרא עיקר הסנהדרין מהחורים הצדוקים מתנגדי הפרושים והם העמידו לדין את הצדוקים החורים הגדולים יועצי ינאי אשר על פי עצתם נצלבו השמנה מאות אנשים, והם החורים הצדוקים העמידו בדין את דיאנענעס ראש יועצי ינאי מהצדוקים, ויחרצו משפטו למות, והם העמידו אחר זה את חביריו הצדוקים לדין ויחרצו גם משפטם. ובכל זה יאמר לנו יאזעפוס: "כל הארץ באה אל המנוחה רק הפרושים לא נחו כי הם הרעישו לפני המלכה להרשות להם לדון בדיני נפשות את יועצי אלכסנדר ינאי אשר על פיהם נצלבו השמנה מאות אנשים. ראשונה דנו את דיאגענעס ,ואחר זה נדונו גם חביריו, אז באו ראשי הצדוקים ואריסטובלוס בן המלכה עמהם אל המלכה, אריסטובלוס העיר כל חמתו על הנעשה וכו׳."
והיש קץ לדברי רוח והאם יש מקום להסב ולהפוך דברים ברורים כאלה. והרי גם אם לא הי׳ במקום הזה מפורש גם דבר משפט כולל, אשר הדברים מפורשים כי בית המשפט היותר גדול אשר דנו שם את יועצי ינאי הי׳ כלו מחכמי התורה (הפרושים) לבדם.
וגם אלו לא הי׳ בדברי יאזעפוס גם דבר בנוגע למשפט הצדוקים ביחוד אשר
