הצדוקים והבייתוסים
אלקימוס ,ולבלי לתגר ברעה, ואולי ישובו אלה מדרכם הרעה ויסתפקו בזה לבד כי תהי' המשרה על שכמם ,ועל פיהם ישק הארץ ,ויניחו ידם מלהביא הבלי היונים אל ארץ יהודה. ועל כן רצו לנסות אולי יעלה בידם למנוע כי ילחם יהודה ביהודה ,ואולי יעלה בידם להביא בדרך זו את המנוחה.
אבל חבר בוגדים הי' רק להשחית בלבבם ,ואחרי אשר עלה בידם עתה דבר גדול כי שלח מלך סוריא את חילו עמהם כי יהי' הכל נעשה על פיהם ,וכי הי׳ לבבם בטוח ,כי בלעדם לא יהי׳ דבר עתה, גבה לבם מאד ,ויאמרו להכרית עתה את חכמי התורה וכל רוח ישראל ,וכי יהיו חפשים במעשיהם בתוך העם.
ונאמר שם אחר זה ז' י': "והנה כי כן נסעו (בכחידעס ואלקימוס) בראש חיל גדול לארץ יהודה ,וישלחו שלוחים ליהודה ואחיו בדברי שלום למען משכם ברשתם ,והם בראותם כי הנם באים בראש חיל גדול וצבא רב לא האמינו להם ,ויהיו נזהרים מאד לבלי ילכדו בשחיתותם אבל רבים מחכמי התורה נסו את דבר השלום ויבואו לקדם פני אלקימוס ובכחידעס ,ולבקשם לשום שלום בארץ ,גם החסידים הראשונים לבית ישראל(ט) באו גם הם לדרוש ולבקש שלום ,באמרם כהן מזרע אהרן בא עתה עם צבא הגוים והוא לא יעשה לנו עול ,וידבר אלקימוס עמהם דברי שלום וישבע להם כי לא יגע בהם ולא ברעיהם לרעה ,והם האמינו לו ,אבל פתאום השתער עליהם וישב מהם ששים איש וימיתם כולם ביום אחד וכו׳ וכל העם נבהלו מאד בראותם את כל רעתם הגדולה וכו׳ ובכחידעס קם ויסע את כל מחנהו ביתעדא, ובדרכו לקח שבי את רבים מגדולי העם אשר נסו מפניו וגם הרבה מבני העם, וישחטם אל הבאר הגדול ,וימסור את כל הארץ ביד אלקימוס ,ויתן תחת ידו חיל כבד וצבא רב לשום חתיתו על העם ולההיגם על פי חפצו ,ובכחידעס שב לארצו. אז נאספו אל אלקימוס כל בני חבורתם הבוגדים בעמם ,ויחלקו את כל ממשלת הארץ ביניהם ,וכולם יחד נטו ידם על העם וידכאום עד עפר ,וכאשר ראו יהודה המכבי ואחיו כי שבו כל ימי הרעה, וכל אשר עוללו אלקימוס ובני חברתו לכל ישראל ,עד כי גדלה רעתם הרבה יותר מרעת בני הנכר ,קמו הם ויעשו נקמות בבעלי ברית אלקימוס למען אשר ישיבו ידם מבלוע וכו׳ ואלקימוס ראה ונוכח כי ימים רבים לא יוכל עוד לעמוד נגד יהודה המכבי ורעם גבורותיו ,כי על כן שב והלך עוד הפעם לסוריא אל המלך לבקשו כי יוסיף לחזק יותר את ידיו ביהודה. ומלך סוריא נעתר להם גם הפעם וישלח את נקנור שר צבאו אשר הי׳ מאויבי היהודים בראש חיל גדול ,ופקודה נמרצת פקד עליהם להשמיד את כל היהודים אשר לא יבואו בבריתם ,אבל בהמלחמה הגדולה אשר היתה בשלשה עשר לחדש אדר נושעו בני ישראל תשועה גדולה מאד. צבא היונים הוצעו חללים ,וגם שר הצבא נקנור נפל במלהמה, והארין שקטה, והמנוחה שבה. אבל אלקימוס פנה עוד הפעם אל מלך סוריא והוא שלח עמו את בכחידעס ,וחיל כבד עמו ,ובחדש הראשון שנת מאה וחמשים ושתים חנו מול ירושלים ,ובמלחמה אשר היתה מיד אחר זה נפל גבור ישראל ,יהודה המכבי ,ויהי אבל גדול לישראל וכו׳.״
הערה (ט): נראה שהכונה על יוסי בן יועזר חסיד שבכהונה וחביריו.
