602
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
וכל דברי הבבלי והירושלמי הנם על מקומם ועל ענינם ,ובכל עיקר ענין הדבר דבריהם אחת לגמרי.
פרק י"ב.
ונשובה לענינם של הבתים האלה בשעתן, היינו בעיקר ימיהם שהם בימי שמאי והלל עצמם.
כבר נתבאר לנו ענין שני הבתים הגדולים האלה שיסודם הי' שני מתיבתות אשר אף שישבו שם לפניהם גם תלמידים גמורים ככל אשר הי' דבר המתיבתות כולם מראשית ימיהם עד סופם ,אבל יסוד הבתים האלה הי' את אשר היו המתיבתות גם אחר זה אסיפת כל חכמי הדור בעתים הקבועים ,ושם הוצעו לפניהם ספיקי תורה ושם הוכרעו על פי ראשי חכמי המתיבתא.
וכל זה הי׳ בכל משך זמן המתיבתות רק במקום אחד ,אבל בימי שמאי והלל היו שני מתיבתות כאלה ,עומדים זו בצד זו.
ועל פי הדברים האלה נוכל להבין את דברי הברייתא דר' יוסי במסכת סנהדרין ד׳ פ"ח: אשר זה לשונה: "תניא אמר ר׳ יוסי מתחלה לא היו מרבין מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד וכו' משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות."
והדברים האלה כשהם לעצמם אין להם הבנה כלל ,ומדוע זה דוקא אצל שמאי והלל לא שמשו כל צרכן ,והלא ידענו כי תלמידי הלל בפרט היו כרוכים אחרי רבם ומאורם אביהם של ישראל ,אשר נשא בחוצן את כל המתקרבים אליו, ואיך אפשר כי דוקא אצל הלל ואצל חבירו הגדול שמאי הזקן, ראשי ישראל אשר גם אחריהם האיר נתיב ,הנה תלמידיהם אשר קבלו תורתם מהם לא שמשו אצלם כל צרכם.
ויותר יפלא זה בידענו כי ארכו ימיהם והלל הי׳ נשיא ארבעים שנה ,וכל הימים האלה הרביץ תורה בישראל ,ואיך זה לא שמשו אצלו תלמידיו כל צרכן.
ואמנם כי לא די לנו זה כי אם שיש לנו גם מאמר מפורש להיפך.
ובמסכת סוכה ד׳ כ׳ יאמר ריש לקיש על התורה בארץ ישראל בכללה ״חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה."
אבל כל הדברים הנם על מקומם, ודברי ר׳ יוסי ודברי ריש לקיש מבארים זה את זה.
כי דברי ר׳ יוסי הלא הם על המחלקאות של בית שמאי ובית הלל ,כמו שיאמר מפורש "רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות.״ ועל כן הנה החכמים ההם אשר בימי הלל ושמאי נחלקו לשני בתים ,בית הלל ובית שמאי ,ואשר כפי מה שכבר נתבאר נחלקו גם עם הלל ושמאי עצמם, ועליהם הוא שנאמר במשנה על כל המחלקאות של שמאי והלל "וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה", ההכמים הגדולים האלה אשר אף שישבו שם במתיבתא לפני שמאי והלל ונחשבו על ידי זה לתלמידיהם ,הנה בעצמו של דבר כבר הספיקו