594
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
וכן שמן שהי׳ אז רוב תשמישם (כ"ג) כי על כן גם אחרי המעמד של י"ח דבר לא פשט בכל ישראל ולבסוף הותר לגמרי על ידי הוועד האחרון של ר׳ יהודה נשיאה ובית דינו.
ומכל זה הדבר מבואר כי גם שמן כמו יין גם היא תקנה קדומה מאד ,אבל לא מפני גזירות י"ח דבר שזה הי' סמוך לימי החרבן ,כי אם מפני עיקר ימי התקנה הראשונה שזה הי׳ בימים היותר ראשונים. ולפי דברי רב ור׳ יוחנן היתה גזירת שמן כבר יחד עם גזירת סתם יינם היינו יחד עם גזירת סתם יינם בשתיה.
והחכם ווייס כרצותו את גרעץ בזמן הגזירות של י"ח דבר בעמוד 187 יאמר שם:
"ורמז לדבר שגזירת שמן ישנה (ועל כן גם יוקדם זמן המעמד של י"ח דבר) דתניא (ירושלמי שבת פ״א ה"ד) אמר ר׳ יוחנן בשם ר׳ אליעזר בר׳ צדוק מקובל אני שכל גזירה שב"ד גזרו על הצבור ולא קבלו רוב הצבור עליהם אינה גזירה בדקו ומצאו גזירה של שמן ור׳ אליעזר בר צדוק חי בימי הבית ולאחריו ובאמרו מקובל אני משמע שמדבר מקבלה מזמן קדום ,ואומר שמי שקבל מהם בדקו ומצאו ולשון זה מוכיח שהכונה על גזירה קדומה" אלה דבריו.
וטעה בדבר שתינוקות של בית רבן יודעים אותו.
כי ערבב יחד דברי ר׳ יוחנן הנאמרים על זמנו של ר׳ יהודה נשיאה עם דברי ר׳ אליעזר בר׳ צדוק. ולשון הירושלמי שם הוא: "ר׳ יוחנן בעי ולא כן תנינן שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין ורבי (ר׳ יהודה נשיאה) ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחבורתו אלא ר׳ יוחנן כדעתיה דאמר ר׳ יוחנן בשם ר׳ אליעזר בי ר׳ צדוק מקובל אני שכל גזירה שבית דין גוזרין על הצבור ולא קיבלו רוב הצבור עליהן אינה גזירה ובדקו ומצאו גזירה של שמן ולא קיבלו רוב הצבור עליהן."
והדברים האלה מן "ובדקו ומצאו וכו׳" הן סיום התירוץ על קושית ר׳ יוחנן, שר׳ יוחנן הקשה איך התיר ר׳ יהודה נשיאה את השמן שנאסר בימי דניאל על זה יאמר שבדקו ומצאו שלא פשט איסורו ברוב ישראל.
וסמכו על דברי קבלת ר׳ אליעזר בר׳ צדוק שכל גזירה שלא קבלו עליהן רוב הצבור אינה גזירה.
והן גם דברי הבבלי ע"ז ל"ו ע"א:
הערה (כ"ג) בירושלמי ע״ז פ"ב ה״ח נאמר ״מי אסר את השמן דניאל אסרו שנאמר וכו׳ ומי התיר רבי ובית דינו וכו׳ ר״ אחא ר׳ תנחום בר חייא בשם ר׳ חנינא ואמרי לה בשם ר׳ יהושע בן ל וישהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו."
והפ"מ טעה שם בפי׳ הדברים וחשב שדברי ר׳ חנינא ור׳ יהושע בן לוי ילכו על איסורו של דניאל והוא טעות והדבר להיפך שזה קאי על התירו של ר' יהודה נשיאה וכבר נתבאר לנו כל זה בח"ב עמוד .286
והחכם גרעץ בח׳׳ג נאטע 26עמוד 805נשתבש בזה עוד יותר ,וגם הטעה את הקוראים, ויעתיק את הירושלמי לא כמו שהוא בירושלמי ע"ז ולא כמו שהוא בירושלמי שבת וידלג את תיבת ״דניאל״ לגמרי ויטעה את הקוראים כי לא נזכר בירושלמי מתי הי׳ זה.
אבל באמת כל הדבר טעות ודברי הירושלמי אינם על האיסור על ידי דניאל כי אם על ההיתר על יד ר׳ יהודה נשיאה וככל אשר כבר נתבאר לנו בח"ב שם.
