590
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
"ור׳ טרפון הודה לר' עקיבא וכמו שאמר לו בכמה מקומות עקיבא כל הפורש ממך וכו' והיינו דלא בארי ליה לר' טרפון, ואיכא נוסחי דמקשו לר' טרפון בצרי להו ופריק אמר רב נחמן בר יצחק וכו'."
ומלשונו של הרשב"א נראה דבעיקר נוסחי ספרד לא הי' זה ,ועל כן יכתוב כלשונו בפשיטות "והיינו דלא בצרי ליה לר' טרפון" רק שיסיים "ואיכא נוסחי דמקשו וכו'."
ורק על ידי זה נבין גם את זאת כי בד' י״ז בסוף הסוגיא נאמר בגמ' "הניחא לר׳ מאיר אלא לר' יוסי שבסרי הויין.״ וכבר כתבו שם התוס׳ "הוה מצי נמי למימר אלא לר' טרפון מאי איכא למימר."
והנה לא תירצו כלום ,וכל זה לפי גירסתם אבל להגירסא הנכונה והברורה שהביא הרשב״א הנה באמת כן הדבר שאין מה להקשות מר' טרפון ,לפי שגם לדכר־ו הוא מי״ח דבר.
וכל הדבר בא בגמ' מגליון שהוקשה להם איך יהי' לר' טרפון ,ותירצו כדברי הגמ׳ בעמוד שלפני זה על ר׳ יוסי.
אבל מר' מרפון לא יקשה וכדברי הרשב״א ,וכמו שנשאר הדבר כן גם לפנינו בד׳ י״ז דמקשה רק מר' יוסי ולא מר׳ טרפון.
ובכל האופנים וגם לפי גירסת רש״י ז"ל והתוס׳ זה ודאי שהי' זה הוראה קדומה ,ודבר מעשיהם על זה במעמד של י"ח דבר הי׳ רק זאת לחזק הדבר.
ובמס׳ ע"ז ד' ל"ה: נאמר "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה וכו' והשלקות וכו' ובגמ' ד׳ ל"ז: נאמר על זה "והשלקות מנא הני מילי אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אוכל בכסף תשבירני וכו׳."
וכתבו על זה התוס׳ שם "והשלקות מנא הני מילי אומר ר"ת דמדבעי תלמודא בשלקות וקסבר מדאורייתא היא ש"מ (כצ"ל והוא ר"ת שמע מינה) גזירה קדמונית היא ולא נגזרה עם הפת וכו'."
והרב מוהר"ר יוסף שאול נאטאנזאהן ז"ל בגליון הירושלמי שבת פ"א ה״ד השיג על זה וכתב "עי׳ בתוס' ע״ז בשם ר"ת וכאן מבואר להדיא דבין פת בין שלקות הוא מי"ח דבר ובו ביום גזרו עליהם וכו'."
וצדקו דברי ר"ת ודברי ר׳ יוחנן בבבלי כן הוא גם בירושלמי שם "אמרון קומי ר׳ חייא רובא תני ר׳ שמעון בן יוחאי אוכל תשברו מאתם וכו' התיבון הרי מוטלייה וכו' ניחא כולהון קליות למה״ ,ובירושלמי יחסר המסקנא בכל מקום ,וזה עצמו בבבלי אמר ר׳ יוחנן אמר קרא אוכל בכסף וכו׳ אלא מעתה חיטין ועשאן קליות וכו׳ אלא וכו' אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא.״
וכל זה אי אפשר כלל על דבר שהוא רק מי״ח דבר (כ) ודברי הירושלמי שחשבו גם זה בין אלו שגזרו בו ביום בהסכם כולם ,כבר נתבאר שיש שם דברים הרבה שכבר נגזרו ונשמרו מימים רבים לפני זה והם שבו אז לחזק הדבר ולעשותם לקבועים ועומדים.
הערה (כ׳) בכרך הבא יבואר לנו כל ענין הדבר הזה של מנא הני מילי ומדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא בכל הענינים האלה.
