עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/202

‫תקופות התנאים בית שמאי ובית הלל‬

‫רעט‬

‫‬‫ ‫השלשה מקומות האלה מפורש עליהם במשנה "‬וחכמים אומרים לא כדברי‬ ‫זה ולא כדברי זה"‪.‬‬

‫והיינו שראשי חכמי שני הבתים לא הסכימו לא עם זה ולא עם זה‪ ,‬ועל כן‬ ‫הנה נשארו רק הם לבדם החולקים בזה‪ ,‬ועל כן היו אלה מחלוקת רק בין שמאי והלל‪.‬‬

‫וכל השלשה דברים באו כן גם כל אחד במקומו וגם בריש מס׳ עדיות‪.‬‬

"שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן והלל אומר מפקידה לפקידה אפי׳ לימים‬ ‫הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על‬ ‫יד מפקידה וכו׳"‪.‬‬ ‫ "שמאי אומר מקב לחלה, והלל אומר מקביים וחכמים אומרים לא כדברי זה ‫ולא כדברי זה אלא קב ומחצה חייבים בחלה".

"הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה אלא שחייב אדם לומר‬ ‫כלשון רבו ושמאי אומר תשעה קבין וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה וכו׳‪'.‬‬ ‫ ורק זה הוא ענין הדברים שנחשבו רק שלשה דברים למחלוקת הלל ושמא‬י ‫עצמם‪ ,‬שלפי שבשלשה אלה נחלקו עליהם חכמי הדור חכמי שני הבתים הגדולים‪,‬‬ ‫על כן אין לנו מה שנחלקו הם לעצמם כי אם השלשה דברים‪.‬‬

‫אבל בכל יתר הדברים יכול להיות כי הלל עצמו עמד בשיטת בית שמאי‪,‬‬ ‫או ששמאי עצמו עמד בשיטת בית הלל‪ ,‬או שהם לא אמרו בזה דבר ולא נחלקו‬ ‫בזה כל עיקר‪.‬‬ ‫ כי באמת הנה בית שמאי ובית הלל אינם תלמידי שמאי והלל‪ ,‬כי אם חכמי‬ ‫שני הבתים האלה‪ ,‬חכמי המתיבתא אשר בראשה עמד הלל‪ ,‬וחכמי המתיבתא אשר‬ ‫בראשה עמד שמאי‪.‬‬ ‫ וכבר נתבאר לנו בחלק ב׳ כל דבר המתיבתות אשר אינם ענין כלל לבתי‬ ‫ישיבות פרטיות‪ ,‬אשר בהן ישבו רק תלמידים לבד‪.‬‬

‫אבל דבר המתיבתות הי׳ אז דבר מתיבתא כוללת לכל חכמי הדור ראשי‬ ‫המדברים אשר לבד התלמידים נקבצו ובאו שם כל ראשי חכמי הדור ושם הוצעו‬ ‫כל ספיקי תורה ושם הוכרעו‪ ,‬ואשר בכל ימי התנאים הי׳ זה רק במקום אחד‪ ,‬לבד‬ ‫ימי שמאי והלל שהיו שם שני בתים כאלה‪.‬‬

‫וחכמי שני הבתים עליהם הוא שנאמר בכל השלשה דברים האלה וחכמים‬ ‫אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה״^(ב)‪.‬‬ ‫‬‫

---

‫‬‫

הערה (ב): במס׳ שבת ד׳ ט׳׳ו פרכינן וליחשב נמי הבוצר גת שמאי אומר הוכשר והלל אומר לא‬ ‫הוכשר‪ ,‬ומשני בר מינה דההיא דהתם קא שתיק ליה הלל לשמאי‪.‬‬ ‫ והיינו דגם שם מבואר מכל השקלא וטרי' שבין הלל ושמאי על זה, שנחלקו בזה הם לעצמם ביחוד‪.‬‬

וקושית הגמ' שם מסמיכה גם הוא מפני שבמשנה במס' חגיגה ד׳ ט״ו בא זה על שם הלל ושמאי‪,‬‬ ‫שנחלקו בזה גם הם עצמם ביחוד ככל הנשיאים והאבות בית דין שנמנו שם‪.‬‬ ‫ ושם במס' שבת כתב רש״י ז״ל ״לסמוך פלוגתא היא דב״ש וב״ה גבי מביאין נדרים ונדבות וסומכי‬ ‫ביום טוב"‪.‬‬

‫ודברי רבינו הגדול נפלאו שהרי שם באו הדברים על שם בית שמאי ובית הלל‪ ,‬ודברי הגמ׳ כאן הלא‬ ‫הם לחשוב המקומות שנחלקו שמאי והלל עצמם‪ ,‬והי׳ לו לרבינו להביא משנת חגיגה שם‪.‬‬ ‫ אבל זה הננו רואים גם מדברי רש׳׳י ז״ל שזה דבר פשוט לרבינו והלל ושמאי ובית הלל ובית שמאי‬ ‫אחת הוא‪.‬‬ ‫ולחנם נדחקו רבותינו בעלי התוס׳ בחגיגה ד' ז׳ בר״ה מביאין‪ ,‬בעולת ראיה‪ ,‬והדברים פשוטים שזה הוא‬ ‫בכלל מחלקאות בית שמאי ובית הלל שנחלקו גם שמאי והלל עצמם‪.‬‬ ‫‬‫