ימיי שלמינון וממשלת הפרושים
רסג
הערביים ,הרעיש עליה אריסטובלוס גם הוא כי כאשר אך תמצא ידו ישיב לאחור את ידי אמו. ראשי הפרושים בשעתם ,בשעה שהי׳ באמת החרב מעל לראשם וכל ארץ יהודה רגזח תחתיה מחמת הצדוקים וחרבם הקשה ,ולא שהועמדו אחדים מהם למשפט ,כי אם שבלא דין ובלא משפט היו כולם למרמס ,לבשו כלי גולה וימלטו אל אחיהם ,אם בארץ מצרים או בערי סוריא ,וירביצו גם שם תורתם לרבים ,גם בימי ענים ומרודם.
ואלה הצדוקים בשעה שכל הארץ ישבו שלוים וטובם בידם ,וגם בהם לא לא נגעה יד איש לרעה ,מכיון שמצאו להם תואנה כי איזה מחביריהם אשר נתחייבו בדין נדונו כמשפט ,הרי הנם יראים לנפשם ,לא עלה על דעתם לצאת בגולה אל אחיהם בערי ישראל. כי אם אמרו מפורש לפול דוקא אל העמים אויבי היהודים ,ולהיות שם נוספים על שונאיהם ,והיו שם לשרי צבאות ננד עמם ולאומם.
והדברים בולטים כל כך עד שגם החוקרים ההם עצמם אשר השתדלו לעשות מדחה ולהסתיר כל דבר ענין ביאת אריסטובלוס והצדוקים לפני המלכה כי עמדו רק לבקש על נפשם ,לא מצאו הדרך איך להסתיר גם זה.
והחכם קראכמאל־הזקן עמוד 68 בלשונו מדבר הצדוקים לפני המלכה שלמינון יאמר:
"והוסיפו עוד וכו׳ יש בידם לעזוב את הארץ וללכת אל מלך הערביים שיאספם בכבוד אליו ,אולם איככה יוכלו ויראו ברעה אשר תמצא את המלכה כי תהי׳ למרמס בכף הפרושים ושפחת עולם לרצונם(נו) ואוהביה מקדם יהיו נוספים על שונאיה שמבחוץ.״
ולא יפלא אם המלכה נבהלה מאד לשמוע דברים כאלה הנאמרים גם בדעת וברצון אריסטובלוס בנה ,אשר בא עם הצדוקים האלה ,ועומד עליהם ומחזק את דבריהם ,ולא יפלא אם מתוך מבוכתה מלאה את חפצם ,ותמסור לידם את כל מבצרי הארץ ,ותהרוס ברגע אחד את כל מנוחת הארץ ,והנה אסף שלום העם. מיד אחר זה הננו רואים כבר דרך הצדוקים לעשות מלחמה בלא כל תועלת, רק מלחמה לשם מלחמה ,ככל דרכי הצדוקים בכל ימי ינאי. אחרי אשר יחד עם מסירת כל המבצרים לידי הצדוקים הוכרחה גם להוציא את אריסטוכלוס ממצבו אשר חי כאיש פרטי ,והנה באה מלחמה בארץ.
ונאמר שם:
"זמן קצר אחר זה שלחה את אריסטובלוס בנה כראש הצבא לדאמאסקוס להלחם עם פטאלאמעאוס מאני אשר הי׳ שכן מסוכן לירושלים ,אבל שב כאשר בא ומאומה לא הביא בעמלו.״
הערה (נו): נפלא הדבר לראות את שנאתם של החוקרים האלה לחכמי התורה ,עד שבא ושם בפי הצדוקים דברים אשר לא העיזו חצדוקים עצמם לאמר כן. כי הלשון הזה:
״אולם וכו׳ ברעה אשר תמצא את המלכה כי תהי' למרמס בכף הפרושים ושפחת עולם לרצונם". מכל זה אין זכר אצל הצדוקים עצמם ,ואשר לא הי׳ גם כל מקום לזה ,ורק החכם קראכמאל הזקן בעצמו בדה לו אה הדברים הבוטים האלה וישימם בפי הצדוקים.