368
הצדוקיס והבייתוס־ם
וכמה נתפלא ונשתומם על כל החקירות הגדולות והארוכות אשר האריכו בהם חוקרי ישראל לעמוד על אפים של הצדוקים בתורה ,ועל כל יסודי דרכם שם
ודברי יאזעפוס XVIII, 1, 4דהיינו כבר בסוף ימיהם ,מפורשים כי לא הי׳ להם כל דרך ,ויאמר שם: "גם נגד המורים מבני חברתם יחשבו להם לשבח ולתפארת לבלי לשמוע להם".
וחוקרי אשכנז רצו לדעת מדבר הצדוקים יותר מהצדוקים עצמם ,וירצו לעשות להם יסודות ושיטה בתורה אשר לא הי׳ להם כלל. ולפנינו יתבאר כל ענינם בנונע לתורה. אבל החוקרים האלה בחקרם את דבר הצדוקים לא שמו לבם, לא לדברי הימים ,כבל אשר נראה כל זה מכל חדברים אשר יתבארו לפנינו ,ולא לחקר דבר הצדוקים בכל ימי היותם.
עינם ולבם הי׳ לבית מלחמתם ,לעשות את כל התורה לנולדה אחרי ימי החשמונאים ,ולעשות את חכמי התורה לאיזה כתת פרושים אשר נולדה אז ,וכי התננדו לזה הצדוקים ,אשר כל חפצם הי׳ לשמור את התורה כמו שהיא וקראכמאל־ הזקן וגרעץ גם השתדלו בכל כחם להשחיר פניהם של ישראל ולהוציא דבתם רעה על כל חכמי ישראל ולתת אותם גם למחפשי שררה, וגם למורדים בארץ מולדתם, דברים בדיום אשר עדין לא אמר על ראשי ישראל גם כל אויב ומתנקם ,ככל אשר נראה לפנינו.
ועל כן לא הי׳ אפשר להם לבוא למטרתם הגבוהה הזאת כי אם להפך תחלה את כל דברי ימינו לתהו ובהו ,ולהכחיש את המקורים לגמרי.
ועל כן העבירו תער על כל דברי ימי ישראל מלפני ימי החשםונאים ,ובכל מקום אשר ראו שם דבר גדול באומה, וכל קדש ונשגב ,עקרו ממקומם סחוב והשלך לתוך גלים הומים של אחרי ימי החשמונאים ,ועל ידי זה יכלו להסיר מבני ישראל את כל תפארת גדולתם מימי קדם ימי עולם ,ולתת הכל על ראש איזה כתה חדשה של פרושים ,אשר ישבו ,באיזה פנה בירושלים באחרית הימים אחרי ימי החשמונאים.
ועל כן אחזו דרכם כאלו המקורים הברורים והמפורשים היו כלא היו ,ודברי הימים ושלשלת המעשים המעידים על עצמם כל זה הגה מן המסלה, ותחת זה חפשו אחר איזה צל של ראי׳ מהופכת ,ואם לא מצאו גם את זה הסתפקו בטענות ומענות וגבובי דברים של עורבא פרח.
אבל דברי ימי ישראל כחם חדש עמהם ,עלינו רק להסיר משם את ערימות העפר ,והנה יעמדו חיים ויביעו ויאמרו ,ויבררו לנו את הכל ,דברים כמו שהם, וכמו שיתבאר כל זה לפנינו מבלי להשאיר ספק כלל.
פרק ד.
והמאסף לכל המחנות בין סופרי ישראל החכם ווייס בח״א עמוד 100-101 בהשתדלותו הגדולה לעשות את דברי ימינו פלסתר יאמר: "הן אמנם כי אפשר מאד שבעצם וראשונה לא הי׳ פירוד כתות רק הי' יסוד המהלקה קנאת איש מרעהו וכו׳ אבל כל זה לא יפרוש אור על תכונתם
