476
אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
"ובברייתא דקדושין אשר זכרנו למעלה (עמוד (14איתא "והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר התורה ליושנה״ והנה אף כי יהודה קדם לשמעון בגדולה — יהודה הי׳ נשיא ושמעון אב״ד לפי המשנה דחגינה פ״ב — אמרו והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון וכו׳."
והנה לא ידע כלל שזה הי׳ לגמרי בשני זמנים וזה שנאמר במס׳ קדושין במעשה של יוחנן כהן גדול "והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר התורה ליושנה״ הכונה מיד אחרי ימי יוחנן הורקנוס היינו בתחלת ימי אלכסנדר ינאי ,ואז עדיין לא הי׳ לא יהודה בן טבאי נשיא ולא שמעון בן שטח אב״ד כי אם שיהושע בן פרחיה רבם זקן הדור שב למקומו.
ודבר נשיאות יהודה בן טבאי הי׳ זמן רב אחר זה ,וכמו שכבר נתבאר לנו כל זה. וכל כך לא שם פראנקעל לב לדבריו עד אשר גם לא ראה את אשר בין עיניו ,ויאמר: "ובירושלמי חגיגה פ״ב ה״ב נמצא הסיפור הזה ממש אות באות אך במקום יהושע בן פרחיה איתא שם יהודה בן טבאי.״
וזה רק פרי חפזון ,להעיד גם עדות שקר ולאמר "נמצא הסיפור הזה ממש אות באות". אבל הלא השינוי בין סיפור הבבלי על יהושע בן פרחיה ,לבין הסיפור בירושלמי ממה שהי׳ לאחר זמן עם יהודה בן טבאי באמת רב ועצום מאד. והוא מפני שאין בזה גירסאות שונות ואין בזה מחלוקת בין הבבלי והירושלמי עם מי הי׳ זה ,אם עם יהושע בן פרחיה או עם יהודה בן טבאי ,כי אם שהנם מעשים שונים ומתוך מאורעות שונים ככל אשר כבר נתבאר.
כי דבר יהושע בן פרחיה היתה על ידי המאורע הגדול בימי יוחנן והריגת החכמים אז.
ודבר יהודה בן טבאי היתה בשעת שלום בראשית ימי שלמינון. ועל כן באמת שונים דברי הבבלי והירושלמי זה מזה לגמרי. וכל זה לא ראה פראנקעל ולא הרגיש כל עיקר ויבוא ויעיד שהוא ממש אות באות. ונבאר הדברים: א) בבבלי נאמר כד הוה קטיל יוחנן (או ינאי) לרבנן שמעון בן שטח אטמינהו אחתיה יהושע בן פרחיה אזל ערק וכו׳. ומכל זה לא לבד שאין גם זכר בירושלמי כי אם שהדברים גם מפורשים שם כי יהודה בן טבאי הלך בזמן שכל הסדרים על מכונם ,ולא מפני חרב נדד כי אם מחפצו הטוב ,ומתוך סדרי מדינה השלמים. והלשון שם הוא: "יהודה בן טבאי הוון בני ירושלים בעון ממניתיה נשיא בירושלים ואזל ליה לאלכסנדריא.״ וכמה רחוקים הדברים האלה מסיפור הבבלי בנוגע לבריחתו של יהושע בן פרחיה.
והדברים מורים על עצמן כי אז בימי יהודה בן טבאי הי׳ שעת שלום והסדרים על מקומם ,רק שהוא לא רצה אז עוד להתמנות.