אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
רלא
ואחרי אשר נתבאר לנו כל זה נוכל להבין גם את כל שלשלת המעשים בראשית ימי אלכסנדר ינאי.
פרק כ"ז.
כשנתבונן בפרשת המעשים בראשית ימי אלכסנדר ינאי ,נראה כי לא יבדלו ממעשיו באמצע ימי מלכותו רק בנונע לרדיפת הפרושים ביד רמה וחרב נוקמת.
אבל בנונע לברית בית החשמונאים עם הצדוקים בזה לא נטה ימין ושמאל מהדרך אשר סלל לו אריסטובלוס אחיו בסוף ימי אביו ,ובימי ממשלתו הוא. רוחם הי׳ כבר רוח הצדוקים, ודרכיהם דרכם ,וכל מעשיהם אל המקום אשר הי׳ רוח הצדוקים ללכת. עד שנם הגזירה הכוללת של יוחנן הורקנוס ,אשר גזר לבטל לגמרי את כל התקנות מדרבנן, ולהטיל עונשים על כל איש אשר יקיים אותם לא נתבטלה בכל הימים הרבים ההם.
והדבר מפורש בדברי יאזעפוס אלטטי׳ XIII, 16, 2כי נתבטל זה רק אחרי מות אלכסנדר ינאי כאשר מלכה שלמינון תחתיו ,ויאמר שם: "כי היא השיבה למקומם את כל התקנות מדרבנן (תקנות אבות) אשר נתבטלו מימי יוחנן הורקנוס.״
ואף שנראין הדברים שגזירת העונשים לא נשמרו ,והעם עשה מעשיו מבלי פנות להגזירות האלה שלא הי׳ להם מקום בתוך העם. אבל מפני שהמעשה הזאת נעשתה לשמור כבוד בית החשמונאים ולהסיר מהם חרפת איסור שבויה ופסול חללות. כי על כן אף אם לא דקדקו אחרי מעשי העם ,אבל הפרינציפ נשאר קיים ועומד ,כל ימי יוחנן וכל ימי אריסטובלוס ואלכסנדר ינאי ,כי כל התקנות אין להם מקום ונתבטלו בגזירת הממשלה.
ומבואר הדבר שאך כאשר מלכה שלמינון נשתנה הדבר להדיא ונתבטל כל זה ,אבל לא בימי אלכסנדר ינאי. כל הדבר אשר יכלה שלמינון להפיק מינאי הי׳ רק זאת ,כי גם בהיותו באמנה עם הצדוקים ,ואף כי הם ישארו נם עתה שריו ועבדיו ,ומנהיגי המדינה. אבל כי מעתה לא יורדפו עוד חכמי התורה ,וראשיהם הגדולים יוכלו לשוב לארצם ,ולהתהלך בארץ ,באין מפריע. וכי אחיה הנדול ,שמעון בן שטה ,הוא לבדו נם יהי׳ בבית המלכות. ותחת אשר עד עתה מסוף ימי יוחנן ואילך לא יכלה להגן גם על אחיה, וגם הוא הוכרח להסתר ,וכלשון הגמ׳ בבבלי סוטה ד׳ מ"ז: "שמעון בן שטח אטמינהו אחתיה".
הפיקה שלמינון חפצה כי לכל חכמי הדור ישימו להם שלום בארצם ,בארץ יהודה ,ושמעון בן שטח הוא אחי המלכה יקח עמדתו בבית המלכות. וזה הי׳ אז דבר גדול מאד לפי מעמד הדברים אצל ינאי והצדוקים, ויותר מזה לא יכלה לפעול גם אז.