עם שחר (רחל)

נֵבֶל מַיִם בַּיָּד עַל הַשֶּׁכֶם
מַעְדֵּר, מַגְרֵפָה וָסַל –
לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים, לֶעָמָל.
 
מִיָּמִין – הָרִים כְּמִשְׁמֶרֶת,
מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמוֹת לְפָנַי,
וְרָנִים בִּי עֶשְׂרִים אֲבִיבַי.
 
מְנָת חֶלְקִי עַד הַגִּיעַ קִצִּי:
קָמָתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ
וַעֲפַר דְּרָכַיִךְ. אַרְצִי.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).