עם זו יצרתי/ג

פרק ג: פרשת הברית עם אברהם אבינו

א. אדם–נח-אברהם

לאחר אדם הראשון ולאחר נח, אברהם אבינו מקדם אותנו לקראת "בריאת" עם ישראל. חז"ל אומרים זאת במפורש שאדם הראשון ונח הם "תחנות" בבריאה עד אברהם:

עשרה דורות מאדם עד נח,

עשרה דורות מנח עד אברהם... 
                        (אבות ה' ,ב)

המשתמע מדברי המשנה שאדם, נח ואברהם הם "תחנות" בבריאת העולם. אדם ונח הם האבות של האנושות. אברהם הוא אבי האומה הישראלית ממנו מתחיל עם ישראל. ה' כורת ברית עם אברהם ומכאן והילך אברהם וזרעו אחריו הם העם הנבחר. הם יקבלו את תורת האלוקים. הם יקיימו את חלקם בברית. והקב"ה מצידו יהיה לנו לאלוקים.
שתי פרשות שלימות עוסקות באברהם: "לך לך" ו- "וירא". בפרשות אלו אנו נחפש פרשה של 22 פסוקים. פרשה שתייצג יותר מכל את "בריאת אברהם". פרשה של 22 פסוקים שבה נמצא רעיונות חשובים ומרכזיים של בריאה. פרשה, שנעיין בה ונאמר, בפרשה זו אברהם נבחר והפך להיות אבי האומה. כאן הוא "נולד"-"נברא".
פרשה זו היא פרשת הברית עם אברהם וזרעו, שבמסגרתה נמצא הציווי על מצוות ברית המילה. להלן, פרשת הברית, מחולקת לשלושה חלקים לפי התוכן:

הברית עם אברהם אבינו
א. הברית עם אברהם. שינוי שם - אברהם

א וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם
  וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. 
ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד.
ג וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר.
ד אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם.
ה וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ.
ז וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם
  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ.
ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם
  וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. 

ב. ברית המילה

ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם.
י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ  הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר.
יא וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.
יב וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם
  יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.
יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם.
יד וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ
  וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ  אֶת בְּרִיתִי הֵפַר.

ג. הברית עם יצחק. שינוי שם - שרה

טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי  כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.
טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ
   וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד
 וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.
יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים  לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.
יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק
  וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
כ וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ
 וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד  שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.
כא וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.
כב  וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם.

(י"ז, א-כב)

ב. מבנה ותוכן - יחידה אחת שלימה

פרשה זו היא יחידה אחת שלימה גם במבנה וגם בתוכן. באשר לתוכן הדבר פשוט וברור, כל הפרשה היא התגלות ה' לאברהם. בפסוק הראשון תחילת ההתגלות. בפסוק האחרון סוף ההתגלות.
תוכן ההתגלות אף הוא עניין אחד ושלם. בפרשה שלוש פסקאות וכולן עוסקות ברעיון אחד: הברית עם אברהם.

• פסקה א'- (י"ז, א-ח): הברית עם אברהם ושינוי השם.
• פסקה ב'- (י"ז, ט- יד): הציווי על מצוות ברית המילה. מצווה זו הופכת להיות אבן יסוד בברית בין ה' לבין אברהם וזרעו.
• פסקה ג'- (י"ז, טו- כב): הברית שנעשית עם אברהם תימשך עם הבן אשר תלד שרה, הוא יצחק.

מבנה הפרשה
מבנה הפרשה אף הוא מורה לנו, שפרשה זו היא פרשה אחת שלימה. להלן תיאור המבנה:

      1. פתיחה-	פסוק אחד (א)
      |
      |   2. שינוי השם אברם- אברהם :שבעה פסוקים(ב-ח)
      |   |     הברית עם אברהם וזרעו
      |   |	
      |   |     3.   מצוות ברית המילה:שישה פסוקים(ט-י"ד)
      |   |
      |   4. שינוי השם שרי- שרה: שבעה פסוקים(טו-כא)
      |                  הברית עם זרעה של שרה 
      |                  יצחק ולא ישמעאל
      | 	
      5. סיום-פסוק אחד(כב)

כידוע, פרשות בתנ"ך בנויות בדרך של סגירת מעגל. גם הפרשה שלפנינו בנויה כך:

• הפסקה החמישית- סיום מקבילה לפסקה הראשונה- פתיחה.
  

כל פסקה פסוק אחד.

• הפסקה השניה- מקבילה בתוכנה לפסקה הרביעית.
  

כל פסקה שבעה פסוקים.

• הפסקה השלישית היא מרכז הפרשה- מצוות ברית המילה.
  

ג. רעיונות עיקריים ב"בריאת אברהם אבינו"

עיון בתוכן הפרשה וברעיונות שבה יחשוף בפנינו לפחות שמונה רעיונות חשובים המדגישים שלפנינו "פרשת בריאה". כלומר שבפרשה זו אנו נחשפים למשהו חדש שנברא. דבר המחזק את התייחסותנו לפרשה כאל פרשת "בריאת אברהם", שזו "תחנה" בבריאת עם ישראל.

ברית

הרעיון הראשון שנדון בו הוא "הברית". פרשה זו כולה עוסקת בברית בין ה' לאברהם. המילה המנחה "ברית" מופיעה 13 פעם! במרכז הפרשה מופיעה מצוות ברית המילה. אולם בכל הפרשה המילה ברית באה במשמעות הרחבה. ברית בין שני צדדים. כאשר ברית המילה היא רק סימן וסמל וייצוג לברית במשמעות הרחבה.
כל ברית באשר היא יוצרת משהו חדש. לפני כן היו שני צדדים שהתקיימו בנפרד ועכשיו הם קשורים בברית על כל המשמע מכך. לדוגמא ברית הנישואין. עד הנישואין הוא והיא היו שתי ישויות נפרדות ועצמאיות. לאחר ברית הנישואין נוצרה "בריאה חדשה" בעולם. שני בני הזוג הופכים להיות ישות אחת- משפחה. לא לחינם כל אחד משני הצדדים נקרא "פלגא דגופא". לסיכום, הברית באשר היא משמעותה בריאה חדשה. אשר על כן הפרשה שלנו שהיא פרשת הברית עם אברהם היא פרשת בריאה. ועוד ראה להלן (פרק זה סוף סעיף 2) ביחס לדברי רמב"ן שאומר: בריתי = ברייתי.

הברית עם נח והברית עם אברהם
גם עם נח נכרתה ברית: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ" (ו', יח). אולם הברית עם אברהם שונה לחלוטין, שני הבדלים עיקריים הופכים את הברית עם אברהם למשהו חדש בעולם.
א. הברית עם נח הינה ברית לקיומו של עולם. ברית "הקשת בענן" מדגישה פן זה שבברית, ברית כללית עם העולם. אולם אצל אברהם זוהי ברית של בחירת עם: ברית עם אברהם וזרעו אחריו.
ב. הברית עם נח במידה מסוימת היא חד צדדית. ישנה הדגשה שזוהי ברית שה' מקבל על עצמו. ברית זו אינה תלויה כלל בצד השני. נח אינו מצטווה לעשות משהו לקיום הברית יש כאן החלטה של הבורא, שמודגשת בברית ה"קשת בענן". כמו כן הדבר בא לידי ביטוי בהבטחת ה' לעולם מסודר ויציב: "... וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (ח', כא- כב) . לסיכום, ה' כורת ברית עם נח. אולם ברית זו היא חד צדדית לחלוטין. ה' מתחייב לא להחריב שוב את העולם. ברית זו לא תלויה בנח, ולא תלויה בכך אם הוא יקיים את המצוות שיקבל בהמשך (ט', א-ח).

הדדיות בברית עם אברהם

הבדל נוסף משמעותי וחשוב בין הברית עם נח לבין זו שעם אברהם. הברית עם אברהם היא על בסיס של הדדיות. התורה מדגישה זאת וכותבת שלוש פעמים שהברית היא בין שני צדדים:
א. "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (ב)
ב. "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (ז)
ג. "וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (יא)
הדדיות זו באה לציין שלשני הצדדים יש תפקיד בברית. לאברהם וזרעו אחריו יש תפקיד בברית. הם צריכים לעשות ברית מילה:

"... וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר
  אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם:
י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ
  בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ
  הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר.
יא וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם
  וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם".
           		(בראשית י"ז, ט-יא)

כמובן, ברית המילה היא רק ציון דרך ביחס לקיום כל המצוות.
מאידך גם לה' יש מחויבות בברית זו:

• "וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד" (ב)
• "וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (ד)
• "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד"
• "...וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (ו)
• "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (ז)

בריתי - ברייתי
אי אפשר לסיים פרק זה מבלי דברי הרמב"ן בפירושו למילה "ברית" (ו', יח). רמב"ן מסביר כי המילה ברית באה מהשורש "ברא", כמו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". רמב"ן ממשיך ואומר שבריתי פרושו ברִיָיתִי (בריאתי). לפי דברי רמב"ן, כל ברית היא בריאה. ומה נאמר על פרשה שכל כולה ברית. נאמנים לשיטתנו ולדברי רמב"ן, הרי שפרשת הברית עם אברהם היא פרשת "בריאה", בריאת אברהם אבינו. ובראיה יותר כללית זוהי תחנה בבריאת עם ישראל.

אל שדי

בפרשה זו ה' מתגלה אל אברהם בשם לא שגרתי ולא נפוץ בתורה: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (א). חז"ל מסבירים ואומרים כי שם זה מאפיין את הנהגת ה' בבריאת העולם:

"אני אל שדי-  אני שאמרתי 
לעולמי ולשמים ולארץ די
שאילולא שאמרתי להם די
עד עכשיו היו נמתחים והולכים" 
                          (בראשית רבא מ"ו, ג)

"אל שדי"- זהו שם ה' שבו ברא ה' את עולמו. והנה, פרשת הברית עם אברהם פותחת בשם "אל שדי". ללמדך שפרשה זו היא פרשת בריאה.

ברית המילה

במרכז פרשת הברית עם אברהם נמצא הציווי על המילה. זהו המרכז מבחינת מספר הפסוקים, וכן זהו הרעיון המרכזי של הפרשה.
מצוות ברית המילה פירושה: בריאה חדשה. במצווה זו האדם מתקן את גופו. האדם הופך להיות שותף בבריאה. כביכול, בריאת האדם אינה מושלמת. צריך להסיר את הערלה. רק כך האדם הופך להיות מושלם (ראה בראשית רבה י"א, ו). זהו הצד המעשי שבמצווה.
אולם למצוות המילה יש כמובן פן רוחני. הסרת הערלה אינה אלא סמל לכך שהאדם מקבל על עצמו להסיר את כל הערלות שבנפשו. עליו להסיר את כל המחיצות והקליפות החוצצות בינו לבין בורא עולם. בדרך זו האדם ראוי יותר להידבק באלקים . או אז האדם הופך להיות משהו אחר. בריאה יותר רוחנית.

אברהם - מרכבה לשכינה

פרשה זו פותחת בהתגלות ה' לאברהם (י"ז, א-ב). תגובת אברהם להתגלות: "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר" (ג). המלבי"ם מסביר מדוע אברהם נפל.

ה' הכין לו לאברהם דרגה חדשה נשגבה מאוד. 
ובעודו עם ערלה אינו יכול לעמוד בכך." 
                              (מלבי"ם י"ז, ג)

העולה מדברי המלבי"ם, כל עוד ואברהם עם ערלה, יש מחיצה בינו לבין ה'. הוא עדיין אינו תמים, אינו מושלם. לכן הפרשה מתחילה: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". לאחר מכן ה' מצווה אותו לעשות ברית מילה כדי להיות תמים- מושלם.
לאחר שאברהם ימול את עצמו ויסיר את הערלה, או אז הוא יגיע לדרגה כזו, שה' יתגלה אליו והוא לא יפול. ובלשון חז"ל: "אברהם מרכבה לשכינה". גם אור החיים הקדוש אומר רעיון זה, שברית המילה הופך את אברהם למשהו אחר, למרכבה לשכינה. דברי האור החיים הקדוש נאמרו ביחס לקושי שבפסוק הראשון בפרשת וארא:
לאחר שאברהם מל את עצמו ה' מתגלה אליו "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה" (תחילת פרשת "וירא"). אך לא כתוב מה ה' אמר לאברהם:

"א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא
   וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. 
 ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים 
  נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם 
  מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"  
                            (י"ח, א-ב)

רבו הפירושים על הקושי בפסוק זה. הכיצד ה' מתגלה אל אברהם ולא מדבר אתו? לשם מה ה' מתגלה אליו, אם הוא לא מדבר אתו? או"ח הקדוש בפירושו על אתר אומר: מאחר שאברהם עשה ברית מילה, הוא הפך להיות מרכבה לשכינה. מאחר וכך ה' שוכן עם אברהם. ה' מתגלה אל אברהם גם ללא דיבור מיוחד. לסיכום, מצוות המילה הופכת את אברהם למשהו אחר, למרכבה לשכינה. ובלשוננו בפרשה זו אברהם "נברא". כלומר לפנינו "פרשת בריאה".

הולדת יצחק

בפרשה זו עדיין לא נולד יצחק. אולם ההבטחה להולדת יצחק כתובה בפרשתנו שלוש פעמים:

• "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" (טז).
• "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק" (יט).
• "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה" (כא).
  

המלבי"ם בפירושו על אתר מסביר, שבעקבות קיום מצוות ברית המילה ובגילו המאוחר של אברהם הפך אברהם להיות בדרגה רוחנית מאוד גבוהה. ורק בדרגה כזו הוא ראוי להוליד את יצחק.
לפי המלבי"ם, הולדת יצחק מעידה על כך שאברהם הפך להיות "בריאה חדשה". בריאה כזו-שעכשיו ורק עכשיו הוא מסוגל להוליד את יצחק.

שינוי שם

במסגרת פרשה זו ה' משנה את שמו של אברם לאברהם, ואת שמה של שרי לשרה. כידוע, השם מביע את מהותו ואת זהותו של האדם. והנה, דווקא בפרשה זו ה' משנה את שמו של אברהם, וקובע לו את ייעודו החדש: "אב המון גוים".
הנה לנו עוד הוכחה שבפרשה זו אברהם הופך למשהו אחר. כלומר, שפרשה זו היא פרשת "בריאת אברהם".

"ואת בריתי אקים את יצחק"

בפרשתנו התורה מדגישה פעמיים שיצחק הוא הממשיך את אברהם. כלומר הברית שנעשית עם אברהם וזרעו, תמשיך עם יצחק וזרעו:

• "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן
  

וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (יט)

• "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק
  

אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה
לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (כא)
בפרשה זו ה' מבטיח לאברהם שתי הבטחות. ראשית, ששרה תלד את יצחק. שנית, שיצחק הוא שימשיך את הברית. העולה מכך, שפרשה זו היא פרשת בריאה כפולה. עד כאן דיברנו שהפרשה עוסקת ב"בריאת אברהם". אולם מתברר שהפרשה עוסקת גם ב"בריאת יצחק" .

לסיכום מצאנו בפרשה זו שמונה סימנים (רעיונות) לכך שזו פרשת בריאה:

1. הפרשה עוסקת בברית. ברית מלשון בריאה (רמב"ן). כל ברית יוצרת מציאות חדשה בעולם.
2. הדדיות בברית עם אברהם בניגוד לברית עם נח.
3. השימוש ב"אל שדי", שם המיוחד להנהגת ה' בבריאת העולם.
4. מצוות ברית המילה מורה על דבר חדש בעולם. גם האדם עצמו כביכול משכלל את עצמו.
5. אברהם- מרכבה לשכינה. זו ודאי מציאות חדשה בעולם.
6. הולדת יצחק היא נס ופלא, זו מובטחת בפרשתנו. אברהם ראוי לנס זה רק אחרי שימול את עצמו.
7. שינוי שם מעיד על שינוי במהות ובזהות.
8. בפרשה זו ה' מבטיח שהברית תמשיך עם יצחק. זאת אומרת שבפרשתנו "נברא" יצחק כממשיך הברית.

ד. מהר"ל: "אברהם מציאות חדש בעולם"

המהר"ל בספרו גבורות ה' מתייחס להופעת אברהם אבינו ואומר בין היתר: "אברהם מציאות חדש בעולם". המהרל אומר את דבריו ביחס למצוות "לך לך".
כידוע אברהם קיים את מצוות ה' "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ". זאת בעוד אביו חי בחרן. כלומר, אברהם לכאורה לא קיים מצוות כיבוד הורים. המהר"ל בספרו "גבורות ה'" מתייחס לעניין זה. הוא כותב שה' פטר את אברהם ממצוות כיבוד הורים. למה? מפני שאברהם חסר כל ייחוס לאביו. המהר"ל ממשיך ואומר כי אברהם הוא בריאה חדשה בעולם. לכן הוא מנותק מכל מה שלפניו. משום כך לא שייך אצלו כיבוד הורים.

להלן חלק מדברי המהר"ל:
כי אברהם הוא האור,
שהרי הדורות הראשונים היו תוהו וחושך,
ואברהם הוא האור של המציאות.
ומפני כך אמר הקדוש ברוך הוא,
לך אני פוטר אותך מכיבוד אב.
שהרי אברהם מציאות חדש,
שאין לו קשר עם הראשונים.
ואין אני פוטר אחר,
שהרי לא תמצא זה רק באברהם,
שהוא היה התחלת מציאות העולם.
ולפיכך הוא פטור מכיבוד אב ואם,
שאין לו יחוס וקשר לאביו.                            
                             (מהר"ל, גבורות ה', פרק ד')

הנה כי כן המהר"ל כותב מפורשות:

• "אברהם הוא מציאות חדש"
• "אברהם היה תחילת מציאות העולם"
  

נראה לומר שהמהר"ל הוא הראשון שכתב את הדברים בצורה חדה, ברורה ומפורשת. הראשון שמתייחס ל"שדרוג" בבריאה. או לשדרוג עם ישראל. הוא הראשון שמדבר על "בריאה".
ואנו הולכים בעקבותיו. מחפשים ומוצאים "תחנות" בבריאת עם ישראל וקוראים לתחנות אלה: "פרשות בבריאת עם ישראל".