על גבול הדממה/בסוכת חלומך

בְּסֻכַּת חֲלוֹמֵך / צבי שץ

חֲלוֹמִי – חֲנָנֵךְ בַּחֲלוֹם...
אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ –
וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם
צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך.
 
וּבִזְרֹחַ כְּנָפָיו לְשִׁכְמֵךְ,
וְנִשֵּׂאת, נְהִירָה, מֵאָבָק –
וְכוֹנַנְתְּ ­­­וְיִשַּׁרְתְּ צַעֲדֵךְ
לַחֲזוֹן הָרֵי-תְכֹל בַּמֶּרְחָק.
 
שְׁטוּף-חֶדְוָה הָעוֹלָם אָז יֵעוֹר;
שׁכוּר חֲלוֹם אָז אַשְׁכִּים לִקְרָאתֵךְ
בְּהוֹחִיל, כִּי אָקִיץ וְאֵעוֹר
עַל יָדֵךְ... בְּסֻכָּת חֲלוֹמֵךְ.
 
תרע"ט, רָפָה
 

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.