על גבול הדממה/בסוכת חלומך
בְּסֻכַּת חֲלוֹמֵך / צבי שץ
חֲלוֹמִי – חֲנָנֵךְ בַּחֲלוֹם...
אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ –
וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם
צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך.
וּבִזְרֹחַ כְּנָפָיו לְשִׁכְמֵךְ,
וְנִשֵּׂאת, נְהִירָה, מֵאָבָק –
וְכוֹנַנְתְּ וְיִשַּׁרְתְּ צַעֲדֵךְ
לַחֲזוֹן הָרֵי-תְכֹל בַּמֶּרְחָק.
שְׁטוּף-חֶדְוָה הָעוֹלָם אָז יֵעוֹר;
שׁכוּר חֲלוֹם אָז אַשְׁכִּים לִקְרָאתֵךְ
בְּהוֹחִיל, כִּי אָקִיץ וְאֵעוֹר
עַל יָדֵךְ... בְּסֻכָּת חֲלוֹמֵךְ.
תרע"ט, רָפָה
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.