עיקר תוי"ט על שביעית ו

(א)

(א) (על הברטנורא) ז"ל הר"מ יש מי שקורא אמנה והוא אמנה ויש מי שקורא אמנום. ומ"ש והוא אמנה רומז לפסוק תשורי מראש אמנה (שיר השירים ד) וכן פרש"י שם שאמנה הוא הר ההר:

(ב) (על המשנה) אבל לא כו'. ודוקא במחובר אבל בתלוש עושין כמו בסוריא דבסמוך דאי לא תימא הכי אם כן לתני ארבע ארצות לשביעית דיש לסוריא דין לעצמה. הר"מ והר"ש:

(ב)

(ג) (על המשנה) דשים כו'. שלא כסדר מלאכתן הם שנויים דעימור קודם הדישה והזירוי ועוד דדריכה שהיא בענבים מכניס בין מלאכות שבתבואה:

(ג)

(ד) (על המשנה) אסורין משום גדולי שביעית ויאכלם בקדושת שביעית. אי נמי אסורים אפילו באכילה כדין ספיחים:

(ד)

(ה) (על הברטנורא) ואף על גב דבירק אזלינן בתר לקיטה מכל מקום חיישינן שלא יהא מן הנלקט בשביעית. הר"ש:

(ו) (על המשנה) האפל פירש מקום האפל דתלינן וכו' כמ"ש הר"ב:

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ז) (על הברטנורא) ויטמאו. תוי"ט בשם הפירוש: