עיניי אעצום (רחל)
עֵינַי אֶעֱצֹם
פֶּן אֶקְרָא בְּעֵינֶיךָ.
פָּנַי אָלִיט
פֶּן יַכֵּם מַגְלֵב-הָאֱמֶת.
גָּזַרְתִּי: אָסוּר!
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי
אַךְ הַלֵּב הָעִקֵּשׁ לֹא צִיֵּת.
"עֱנוּת הָאֱמֶת" –
אֵי מָנוֹס מִפָּנֶיהָ?
עֱנוּת הָאֵימָה שֶׁל אֱמֶת מְבִישָׁה.
כָּבֵד הַמַּשָּׂא מִכְּתֵפַיִם.
כִּתְפֵי-אִשָּׁה.
מאת רחל המשוררת
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).