עיניה (ביאליק)

בָּרִאשׁוֹנָה שָׁם בַּחֹרְשָׁה
חֶרֶשׁ רְאִיתִיהָ;
הָלֹךְ הָלְכָה בֵּין צֶאֱלִים
שֶׁפִי – וּפְגַשְׁתִּיהָ.
 
קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת
קָרְנוּ בֵּין הֶעָלִים;
כִּתְמֵי אוֹר כְּדִינְרֵי זָהָב
שֻׁפְּכוּ בֵּין הַצְּלָלִים.
 
בָּדָד הָלְכָה, עַל-לִבָּתָהּ
שְׁלוּבוֹת זְרֹעוֹתֶיהָ,
כִּתְמֵי אוֹר חַכְלִילִי עָלוּ,
יָרְדוּ בְּפָנֶיהָ.
 
מִפָּנֶיהָ נָפְלוּ, נָחוּ
אַרְצָה לְרַגְלֶיהָ;
אָז שְׁנֵי גְלִילֵי זֹהַר נָפְלוּ
גַּם עַל שְׁתֵּי עֵינֶיהָ.
 
נָפְלוּ, נָחוּ – פִּתְאֹם עָמְדָה
דוּמָם גַּם נִצָּבָה...
שְׁתֵּי עֵינֶיהָ – שְׁתֵּי גֶחָלִים
טוֹבְלוֹת בַּלֶהָבָה...
 
וַתִּלְטֳשֵׁן, וַתְּלַהֵטְנָה –
אֵלִי, אֵל שָׁמָים!
מַה-תַּחְפֹּצְנָה, מַה-תִּשְׁאַלְנָה
אֵלֶּה הָעֵינָיִם?
 
שְׁנֵי צִפְעוֹנִים, פְּתָנִים שְׁחֹרִים,
אֶרְאֶה בָּקְעוּ, גָּחוּ
מֵעֵינֶיהָ אֶל-לִבָּתִי,
יָרְדוּ אַף-נָשָׁכוּ;
 
אָכְלוּ, שָׂרְפוּ, יָצְקוּ רַעַל,
אִשָּׁם אֲכָלָתְנִי –
שַׁדַּי, שַׁדַּי, קְרַע הַשָּׂטָן!
לִילִית צוֹד צָדָתְנִי!
 
הִיא נֶעֶלְמָה וַיֵּעָלְמוּ
אִתָּהּ עִקְּבוֹתֶיהָ;
אַךְ עֵינֶיהָ יִרְדְּפוּנִי
תָמִיד – הָהּ, עֵינֶיהָ!
 
תרנ"ב.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.