עין איה על שבת יג ח

ח. אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה שנאמר "בסאסאה בשלחה תריבנה". הוקרת החכמה היא התמצית של שאיפת החכמה. בזמן שהאדם מוקיר את החכמה ונפשו קשורה ביקרת ערכה אז נפשו מלאה תמיד שאיפות חדשות וחייו נעשים מלאים מפעל, ציור והרגשה, ובתוך החיים המלאים גנוזה היא הסגולה של ברכת אריכות הימים. מה שאין כן בזמן שאין יקרתה של החכמה קשורה בנפשו, עד שכשהוא נפגש עם מאורע של העדרו של חכם אין הדבר נוגע אל לבו והוא מתעצל בהספדו, אז חייו היסודיים הנם יבשים, אין בהם לשד פנימי, וממילא חסר לו המעין המפכה זרמים של חיים מלאים, שיגיעו אותו לידי מפעלים מתחדשים ולידי הגיוני לב ועריגות נכונים. וממילא תוכן חייו הוא קצר, ושאיפות חייו אין להן יסוד חזק, ומתוך העצלות הזאת שורש חייו מתקצר. וחק חקק השם יתברך, החותך חיים לכל חי, שתמדד מדה כנגד מדה, וע"כ אינו מאריך ימים שנאמר "בסאסאה בשלחה תריבנה".