עין איה על שבת יב ו

<< · עין איה על שבת · יב · ו · >>

(שבת קד.): "גופא, אר"ח, מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים".

יסוד הנס באצילותו העליונה הוא הכח המעמיד את כל ההויה הרוחנית והחמרית לא בתכונה של קישורי סבות ומסובבים, כי אם ישר בדבר ד' יוצר כל. המ"ם הוא הרומז על היסוד הראשון, המים, היסוד המוחש הרפה במגעו, ואין לו מכון להסמך עליו שום דבר בעל כובד, והכח הסומך הנמצא בו הוא רק רוח ד', החפץ העליון, שהוא יסוד הכל, למעלה מכל תכונה של שלשלאות סבתיות. ומזה נלקח כל היסוד של החירות המוחלטה שבאה מאור התורה לעולם, כי כל זמן שחושבים שהסבה הקרובה היא המזקקת את הסבות המקושרות עמה, הרי יש כאן לחץ וצמצום לפי הערכתם של הדברים אלה עם אלה. מה שאין כן בשעה שמסתכלים איך הכל נסמך רק על היסוד של החפץ העליון, המאמר הסתום, רוח אלהים המרחף על פני המים, ונותן מקום ומשען לכל היקום, הרי הכל מלא חירות עולם. כי אין קצב להטוב והאושר ושפעת האור של מקור הכל. ומכאן הוא המקור של כל המהות הנסיית שבהויה כולה, שנתגלתה ומתגלה ותתגלה ע"י אור תורה בישראל, מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין .

<< · עין איה על שבת · יב · ו · >>