עין איה על שבת ט קכט

קכט. ופליגא דרבי אבהו. דאר"א הר סיני שמו, ולמה נקרא שמו חורב, שירדה חורבה לאוה"ע עליו. יכול היה העולם להבנות בנין מגושם שהוא הרבה [יותר] גרוע, מאילו היה עומד להחרב מצד עצמו, אמנם שנאה נפשית טמונה היתה בעצמיותו של הר סיני והופעתו, מחאה עזה על בנין עולם שדם וברזל, רשע וכסל הם הם יסודותיו. ואוי לו לעולם אם בנין זה היה הולך ומתמשך. ונקרא הר סיני זה הר האלהים חורב, מפני שירדה עליו חורבה לאוה"ע, אע"פ שלא נסתגלו האומות לחיוביו העצומים של הר סיני, אבל פעל הוא בהופעתו שבנין שקט ומיושב אי אפשר להתקיים בעולם בניגוד להופעותיו האלהיות של ההר חמד אלהים לשבתו, זה סיני בקודש. ומתוך החרבן המוכרח לבא על עולם הבנוי על שקר ורשעה, מוכרח בנין עולם שלם להגלות, "עולם חסד יבנה, שמים תכין אמונתך בהם".