עין איה על שבת ט קכו

קכו. מדבר פארן, שפרו ורבו עליו ישראל. ההארה העליונה, ההופעה האלהית, המוכרחת להתגלות לא רק על יחידים כ"א על תכונה חברותית בעולם, מאחר שהיא כ"כ מקושרת בטבעיות מיוחדה של הרוחניות ושל החומריות, של הגויה ושל הנשמה, של המזג ושל השכל והרעיון גם יחד, מוכרח הדבר שתכונה של מהלך תולדתי מיוחד, מוטבע כהטבעה מינית, תהיה נקבעת בכנסת ישראל ע"י הופעתה של תורה, שתכונן לעצמה את הנתיב החי לקיומן של הארותיה בעולם החברותי אשר "לא תהו בראה לשבת יצרה", ונמצא שקדושתה של תורה בעצמה מצדה החברותי, היא הנותנת את ברכת ההפריה בכנסת ישראל, להעמדת דורי דורות, עלולים לקבל את הארתה הכללית, בסעיפיה הפרטיים, בצורה קבוצית חברותית. מדבר פארן, שפרו ורבו ישראל עליו.