עין איה על שבת ט קה

קה. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם", בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות. התגלותה של תורה בכל מלא עולמים, היא שהביאה את כל היקום החמרי והרוחני לקשר של אחדות הרמונית. והאחדות הזאת יסודה בסגולת האדם, שדוקא בהשתפלותו אל המורד הארצי הרי הוא רוכס את כל ההויה מראש היש עד סופו, והקשר הזה הוא מגלה את רז האהבה והיחש ההתאגדותי בכל מלא עולמים, והקשר הזה הוא קשר מלא חיים, קשר של אהבה, הבא מתוך ההכרה שהארת התורה המאירה בתחתיות המעמד החומרי של האדם, הרי היא הארת חיים וברכה לכל המון עולמי עד, וממילא הרי היא מחברת את כל כחות היצור להיות נותנים ומשפיעים משפעת אורותיהם הרוחניים, לעומת קבלתם התדירה משפעתה של תורה. וזאת היא סגולת האדם המציינת את רוממותו הבאה בעקב שפלותו. יצור מושפל עד עמקי החומר, ועם זה כונס בקרבו את כל סגולת ההויה הרוחנית המלאה. וכיון שזה הסוד נתגלה בהארתו בכל צבאי צבאות, מיד קם הקשר המאגד, וכל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ולא רק אהבה מופשטה בלבד, אלא אהבה המביאה לידי השפעה, ומסר לו דבר. וזהו הנצחון הנעלה של איש האלהים, משה רבינו עליו השלום, שנאמר "עלית למרום שבית שבי", שכל כחות היצור בכל מילואו נתכנסו תחת המשטר האלהי הכללי המתגלה ע"י זיוה והדרה של עז התורה. וההתגלות הזאת הסבה את האהבה ואת היחש ההרמוני עד כדי השפעה, "לקחת מתנות באדם". והסבה של ההשפעה הרי היא מתוך ההכרה של השפלות, שהיא הוכיחה את הרוממות של כח האגד של כל המוני מעלה ומטה, הנמצאת בסגולת האדם כשתעוטר ברום מעלתה, שהיא באה ע"י האור האלהי המבהיק ע"י הופעת כתרה של תורה, בשכר שקראוך אדם, והכירו עד היכן המורד מגיע, באו לידי הכרה עד היכן כח האיגוד והכינוס של כל סגולת עולמים מונח בכח הצפון בנשמת האדם הנפלאה, שהיא מזהירה את אורותיה על ידי הופעותיה של התורה התמימה בכל דרגותיה, בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות.