עין איה על שבת ט צה

צה. אמר לו הקב"ה, החזר להם תשובה. אין קץ להאפשריות של ההערה המחדשת את היש, המברכת אותו בברכת עולמים ממעל לחוגו והגבלת ערכו. ומצד הופעת אורה זו, אפשר הדבר שתתחדש תכונה כוללת עליונה בכל צבאי צבאות, באופן המעמיד אותם על היסוד, הריכוז של כללות כל, בחוג מיוחד, נשא ומרומם. אף ע"פ שמצד קצבת עמדת הוייתם הנם מוגבלים כל אחד בהגבלה תכונתית, שומרת תפקידה, מערכתה וערכה. אבל גבול יש בעצמיות המהות עד כמה תחודש ותהיה עצמיותה משתמרת בקרבה, עד כמה תבא רק בגבורות של עטרי עטרות ולא בתוצאות של הרס וביטול מהותיות, בשביל חידוש החק והצביון שיופע עליה. הכרה זו אינה ראויה להופיע מצד הגבורה האלהית, שאין מצדה שום מניעה והגבלת כח וערך, אבל היצור אשר הריכוז וההתעלות התדירית ניתנו לו, היצור היודע את המון החליפות אשר עברו עליו, מעת הוייתו הגרעינית הרוחנית עד התעלותו להקפה מלאה הדרת עולמים, הוא יוכל לתאר את הגבול האפשרי מצד השעורים, להיות שומרים תפקיד עצמיותם, ואת הגורל שעליהם לבור אם יזדקקו למדה זו – הוא יוכל במציאותו להחזיר להם תשובה מספקת על שאלתם, בהראות להם כמה מנוע הוא הדבר, שחידוש הריכוז (ש)יופיע עליהם. ומהלך ההתעלות התדירה (ה)צריכה להיות אחוזה דוקא עם אותן ההשפלות והמגרעות, הירידות וההגבלות שבחק הכשר של ילוד האשה דוקא, שהם בודאי אינם כמהים לזה ואינם חפצים בגורלה, גם אינם מוכשרים לסבול את סבלה שלא ישנה את עצמיותם שינוי מוחלט, שהוא באמת כליון הוייתם ושלילותם הגמורה, מה ששאיפת ההויה שלהם ותשוקת נצחם וגבורת שפעת חייהם, מנגדות לזה בכל עומק העז. זאת היא עצת ד' העליונה על מהותיותו של משה, וערכו בעליוניותו והשתפלותו עד המעמק של בני בשר, החזר להם תשובה.