עין איה על שבת ט סו

סו. כמאן כרבנן. [כרבנן], המבליעים את האור האלהי הזורח באדם, בדעתו ושכלו, בתוך האורה האלהית המפולשת העליונה, עד בלי צורך של מעברה פרטית והוספת דבר מדעת עצמו, גם בכדי הערך של הסכמת דעתו העליונה של הקב"ה, כי אם סוד האחדות האלהית בצירופה, אחרי אשר פונה דרכה ואבני המכשולות הורמו, הרי היא כמעין המתגבר ועולה, שאיננו צריך להארת מדריגות והופעות מחולקות מקבלות תוספת, "הכל יוכל וכוללם יחד".