עין איה על שבת ט מ

(שבת פז.): "נשא ק"ו בעצמו".

הק"ו הוא מגלה את העושר המפורט שיש באוצר גדול כללי, שמפני גדלו איננו נראה, מפני שהזיק היחידי כלול הוא ונטבע כולו באור האבוקה הגדולה. אכן מוצאים נקודה זו בעינה באוצר אור פחות, שאין השטף של הגלים כ"כ גדול ואמיץ עד כדי לכסות על הנקודות הפרטיות, ומשם באים ומחליטים, מכירים ומבררים, את הנקודות הללו שבתוך האוצר הגדול העליון, שמתוך שפעת רוב אוריו ובהירותם לא יוכלו להראות. וביחוד מתבלט הדבר לגבי ערכי מוסר מעשיים, הנובעים מתוך עולם עשיר קדוש ונשא עליון, שיבאו בירוריהם רק כשהאורה מתקטנת ומתגלמת באיזו הגבלה צמצומית. אבל החמדה הפנינית שנמצאת בשדרת האורה שהושפלה, מתגלה לפנינו מיד באור המתעלה מדין ק"ו, המתנשא משפל אל רום, נשא ק"ו בעצמו._

<< · עין איה על שבת · ט · מ · >>