עין איה על שבת ח מב

(שבת פ:): "תניא, רבי יהודה אומר, אנפיקינון, שמן זית שלא הביא שליש".

ולמה סכין אותו, שמשיר את השער ומעדן את הבשר. הילדות הצמחנית פועלת היא את פעולתה גם על גוף האדם, הדומה לה בסגולת הצמיחה, להשיב לו את סגנון ילדותו. ושמן זית שלא הביא שליש , פועל בסיכתו את ההשבה של תור הילדות גם לגוף שכבר יצא ממנה, או שבמקרה עבר תור ההוא לפני זמנו. הטוהר הילדותי ושיווי מזגו, מיעוט הסתערות החום עד שאין השיער מתגדל, זהו נוי אמיתי, שתכונתו הפנימית הוא קישוט נאה, מורה על יושר המדות. ונכון הדבר, שהשאיפה לתכונה יפה זו, תהיה מטבעת את חותמה בהסכמת היופי. וטהרת המדות הפנימית, רק היא היא מעדנת את הבשר, שישא עליו את החן של אצילות רוחנית, הנשאה הרבה מהגסות הבהמית המטביעה על הבשר חותם של כיעור מוסרי שהוא לגמרי היפוך העידון._