עין איה על שבת ז ט

(שבת עד:): "אלא אמר רבא, ואיתמא רבי אילעי: שכן צדי חלזון קושרין ומתירין".

חוץ המחשבות העקריות הקובעות את חותמם על המציאות במטבע הרוחנית של ההשגה השכלית, ישנם ארחות של הרצאה וסגנון, איך להסביר בהרצאה פנימית את הרעיון ע"פ צבע ידוע, לבנין כח המציור של הדמיון. הכח החובק בקרבו את ההדרכה הסגנונית, שהיא רק הסברה שטחית וחיצונית של המושגים, בו יתגלו לפעמים בסדר תפיסת חלקיה, ניגודים עצמיים, כשם שמזדמנים אי התאמות בכל ארחות הרעיון. והחלזון העומד לצבע את הצבע הנרצה , העושה זכר לים לרקיע ולכסא הכבוד, צידיו הם באמת קושרין ומתירין.

<< · עין איה על שבת · ז · ט · >>