עין איה על שבת ו צג
צג. עיניך ביך, עינך ביך. מפני שאין להרע שום נטיה כ"א הנטיה העצמית לדאוג עבור עצמו וגם הנטיה הכללית שהוא מתיחס לפעמים אל הכלל אינו כ"א לפי אותו הערך שהוא חושב להביא לעצמו את כל הבז והשלל הכללי, ותכונת היושר הנובעת מהצורה האיכותית המתפשטת בצדק אל הכל אין עמו, על כן לא יוכל עמוד כשמתגלה נבלותו. ובגויה כשהחלקים הרעים שואפים בתכונתם להיות שרים מעל הקשר הכללי של החיים, הולכים הם ונפרדים וקישורם אל חברת הגויה החיה הולכת ומתבטלת, וממילא מתבטל אח"כ כל שארית כחם. עיניך הרבים, הם רק בך, גם כשהם פונים לימין ולשמאל לכונן איזה סדרים ביחש להרבים, אין זה כ"א להביא הכל להעין הרעה האחת בך, וממילא אין כאן יסוד לבנין והויה ולא למציאות קיימת.