עין איה על שבת ו צב

צב. כמון, כמיך. הרע והכיעור הולך אחרי החומריות, שהאיכות אין עמה עסק והם מתגדרים במהות הכמיות עד שיסוד ההפך של הצורה הוא המתוה את הכל רק לפי הכמות והנטיה אל הריבוי הכמותי, ונתינת העין רק עליו, לא על התכנית הכללית החופפת על הצורה המתפשטת על הכללות והאיכות. כח פועל זה של הכמה, כמון, זהו מתיחד בעצמיות הקלקול והכיעור, שכיון שנגרשת הצורה וההמתקה הרוחנית מתוכה, נעשית הכמות כמות של הפסד, המיוחדת רק לאיבוד שסופו כליון, כמוך המיוחד לך, שאין לו תקוה ואחרית כ"א הפסד ודחיה. וזוהי בחינה להרשעה הכללית הנותנת עין רק על הכמות המגושמת וסופה שיתפרדו כל פועלי און, כי הפירוד הוא מיוחד להכמות המובילה אל האבדון בסילוק הצורה האיכותית המנהלת את הכל אל האחדות המאירה בכבודה על הכלל כולו.